בזכותך קפיטל קראתי שוב את ה

[שנטידווה]

בזכותך קפיטל קראתי שוב את ה

סוטרה של הואי-ננג the Altar Sutra, סוטרה מדהימה שכל כולה עונג צרוף וחוכמה אדירה. ועכשיו לנקודות שהעלית בהודעתך אלי: 1.הדבר הטאואיסטי היחיד שקיים בסוטרה היא העובדה שבין קהל שומעיו הרב של הפטריארך הששי גם חכמים טאואיסטים הקשיבו לדרשותיו. 2. בקשר ל"נטישת ספרים" שרמזת עליה, הואי-ננג אומר כך (תרגום שלי מאנגלית לעברית): בפרק השני של הסוטרה שנקרא "על החוכמה (פראג'נה)" הואי ננג אומר ש'כשאנשי המהאינה שומעים את סוטרת היהלום תודעתם(Mind) מוארת; הם יודעים שהחוכמה (פראג'נה) טבועה בתמצית התודעה (Mind) ולכן אינם נזקקים לסימוכין של הכתובים, כיוון שהם משתמשים בחוכמתם (פראג'נה) שלהם תוך כדי תירגול מתמיד של התבוננות'. בפרק השביעי שנקרא "מזג ונסיבות" הואי ננג מתבקש לפרש את סוטרת הלוטוס, ואחד הדברים שהוא אומר לשואל כחלק מתשובתו הוא זה: 'כשתודעתנו (Mind) נמצאת תחת תעתוע, סוטרת הלוטוס "מסובבת אותנו". אך כשתודעתנו מוארת, אנחנו הם אלה ש"מסובבים את הסוטרה" במקום ש"תסובב" אותנו'. עד עכשיו אין שום דבר שהואי-ננג אומר במפורש על "נטישת ספרים". ובפרק האחרון של הסוטרה הואי-ננג מוכיח את תלמידיו כך:'מאמין קנאי בניהיליזם מחלל את הסוטרות בטענה שאין צורך ללמוד את הכתבים הבודהיסטים. אם כך הוא הדבר, לא נוכל אפילו לדבר, שכן הדיבור יוצר את מהותו של הכתוב. הוא (המאמין הקנאי בניהיליזם) עוד עלול לטעון שבדרך הישירה (זן) הכתובים ננטשים...' והואי-ננג ממשיך ואומר ש-- 'כשאדם כזה שומע אחרים משננים את הסוטרות הוא יטען כנגדם שהם "מכורים לסמכותם של הכתובים". זה גרוע מספיק שהוא שומר את רעיונותיו המוטעים לעצמו...' הפלא ופלא: היצמדות למילים? נטישת ספרים? לאורך כל הסוטרה אפשר לראות שקהל שומעיו ותלמידיו של הואי-ננג היו אנשים מלומדים ומתרגלים ותיקים שהכירו את תורת-הבודהא על בוריה. רק אנשים ש"יש" להם יכולים לנטוש ורק אנשים שמכירים את המילים יכולים ללכת אל מעבר להם.. שנטידווה

 

[שנטידווה]

הסוטרה בקישור הבא:

 

[capital]

תודה שהבת את הציתותים הנפלאים

פתחת בנושא מעניין מתי אפשר לנטוש את הספרים?

 

[drall]

הספרים הם אסוננו

ברגע שאתה כותב מילה , הרגת אותה. אין בעולם מקור לכל כך הרבה טעויות ,עיוותים וסטיות , כמו ספרי הקודש. מצד שני , קשה להסתדר בלעדיהם. מורים התייחסו לעיניין הזה (בספרים). גורודייף כתב דבר מאוד מדוייק "הספרים נכתבו למען היודעים". אושו כתב "אתה מתחיל להבין , כאשר אתה מגלה טעויות בספרים שלך." זה גם נכון. ולבסוף אני אצטט את ליבוביץ בהקדמה ל'אמונה ,היסטוריה וערכים' - "אני מצטט את הכתובים בספרי , אבל אין ציטוטים אלו מוכיחים את נכונות דברי , כיוון שמי שירצה , יוכל למצוא בכתובים סימוכין לכל טענה שהיא." מה שנכון לכתבים היהודיים , נכון גם לגבי הוודות או הסוטרות או האופנישדים. אני לא צריך לספר לך , עד כמה הספרים הם דבר מסוכן. מישהו קורא איזה משפט , מבין אותו איך שמתחשק למיינד - אגו שלו ומפליג למלחמת דת או לאנרכיה או לרצח עם. הדרך בין הציטוט לעיוות , קצרה במונחים מילימטריים. לכן ברור מדוע גורודייף צודק. מי שיודע , מי שהגיע , יכול להשתמש בכתובים כרצונו. אבל זה החלק הקל. מה עם מי שלא הגיע? שלא יקרא ספרים? בעיה. מי יספר לך על הבודהא? או על רבי נחמן מברסלב , או על ישו המשיח. איך תדע מאיפה להתחיל? אם תחכה עד שיגיע אליך המורה הגדול , אולי תצטרך לחכות לנצח. המורים הגדולים נדירים. לכן אין כאן פיתרון שחור לבן , כן או לא, יש צורך בתשובה מורכבת יותר , תשובה הנדסית. והתשובה שלי היא לקרוא הכל. רק ככה ניתן לראות את הסתירות בין האסכולות השונות ואת המסקנות שלך אל תבסס על ספרים , תבסס על התנסות. וברגע שתוכל להיפטר מהספרים , עשה זאת , ושמח על כל ספר שאתה סוגר. עולם גדל ומעניין מחכה מחוצה לו. דרול

 

[אינקה]

|מחיאות כפיים סוערות|

 

[capital]

כשאתה כועס, כעס ...

איכשהו הציטוט 'כשתודעתנו (Mind) נמצאת תחת תעתוע, סוטרת הלוטוס "מסובבת אותנו". אך כשתודעתנו מוארת, אנחנו הם אלה ש"מסובבים את הסוטרה" במקום ש"תסובב" אותנו'. זרח אצלי באור גדול תודה לשנטידווה

 

[שנטידווה]

קפיטל דרול ואינקה

קבלו כל אחד קידה