די, נו.
האיש הנצחי הזה הוא בעל מודעות עצמית לא מבוטלת, ולא פחות חשוב - הומור עצמי, שאף פעם לא מזיק. הוא רק מתחיל לדבר ואני מתפוצצת מצחוק!
טון רציני שכזה, מה אתם יודעים.
אז כן. שנה לבגידה הקשה בהיסטוריה של האנושות. לא נשכח ולא נסלח, טל.
די. אשכרה הפכתי להיות כל אלה לרגע.
אין, זה כל כך משעשע, אבל רק אם הבדיחות על חשבונו מספיק שנונות. לא סתם, כמובן. אבל העיקר שהוא נהנה מכל זה, והוא נהנה. נראה לי שהוא לא יכל לבקש לעצמו יותר טוב מכל ה"טררם" הזה שמתנהל סביב החלטה אחת, מאוד ספציפית. זה כנראה ימשיך ללוות אותו, ואותנו, עוד שנים...