בוררות

[ronita]

בוררות

כאשר שני צדדים למחלוקת מסכימים לפנות לבורר ולא לבית משפט, מה מבטיח אתאכיפת פסק הבורר? האם פסק הבורר מחייב צד ג´, כמו לשכת רישום המקרקעיו? האם הבורר מחוייב לפסוק ע"פ חוקי המדינה? תודה!

 

[עוד צפורה גנן]

הבורר חייב לפסוק על פי הדין עליו

הסכימו הצדדים, אז אם הם מסכימים על הדין האנגולי, הוא צריך לפסוק לפיו. לאחר הפסיקה של הבורר, מגישים את הפסק שלו לביהמ"ש ולו יש דמכות לאשור פסק הבוררות. עם פס"הד של בימ"ש ניתן לאכוף את פסק הבוררות.

 

[עמנואל ו;]

בוררות

פסק דין של בורר מחייב גם צדדים שלישיים, ואכיפתו מתאפשרת לאחר אישורו בבימ"ש כמו כל פסק דין. הבורר אינו מחוייב לפסוק ע"פ חוקי המדינה, והוא משוחרר גם מדיני הראיות ומסדר הדין. רק אם בהסכם הבוררות נקבע שעל הבורר לפסוק לפי הדין בישראל, יחייב הדבר את הבורר. באשר לפסיקה לפי דין זר, הדבר נראה לי בעייתי, מאחר וביהמ"ש עלול לראותו כעומד בניגוד לתקנת הציבור.

 

[igalgolan]

דין זר ותקנת הציבור

פסיקה לפי דין זר אינה פוגעת בתקנת הציבור (ראה למשל הרבה חוזי ביטוח ימי שנפסקים לפי הדין האנגלי). נכון שלפעמים הדין הזר עצמו פוגע בתקנת הציבור (כמו שהוחלט בנוגע לחלק מהדין האיראני האישי) כפי שהיא מובנת אצלנו. אינירואה למשל כל מניעה שבורר יפסוק לפי הדין הגרמני שרעיונות ממנו שמשו בסיס לחוק החוזים הנוכחי. יגאל גולן

 

[עמנואל ו;]

דין זר ותקנת הציבור

נו? אז המסקנה היא שהצדדים אינם יכולים להחליט כפי רצונם... חוץ מזה, אתה יוצר מצב מוזר שבו פס"ד שניתן ע"י בימ"ש זר, יהיה חייה לעמוד בכל התקנות העוסקות באישור פס"ד זרים, אבל החלטה שניתנה ע"י בורר שאפילו אינו שופט, ע"פ אותו דין זר, אינה צריכה לעמוד בדרישות אלו... ועוד - תאר לך מצב שבו מחליטים הערבים תושבי ישראל שכל הליכי הבוררות ביניהם יתנהלו ע"פ הדין הירדני - האם זו בעייה, או לא?

 

[igalgolan]

דין זר ובית משפט זר

פסק דין שניתן בבית משפט זר צריך לעבור אישור. פסק דין שניתן בבית משפט ישראלי (כמו גם פסק בורר) שניתן לפי הדין הזר אינו צריך לעבור הליך אישור! יש הבדל משמעותי בין מי נותן את פסק הדין (וקימת הבחנה בין בית משפט ישראלי ובית משפט זר) לבין הדין לפיו ניתן פסק הדין. בחוק הבוררות אין כל הבחנה למקום מושב הבורר והעילות לפסלות פסק בורר לא מתייחסות למקום מושבו. מכיוון שהדין מרשה לבורר לפסוק שלא בהתאם לדין (בהסכמת הצדדים כמובן) אין הבחנה בין דין לדין במקרה זה ממין העניין והצדדים יכולים לקובעו כרצונם. יגאל גולן

 

[עמנואל ו;]

עוד צעד אחד...

לטענתך, אם כך, הכרעתו של בורר היושב בלונדון, תאושר ביתר קלות מאשר פסק דין של בית משפט לונדוני, בהנחה ששניהם פוסקים ע"פ הדין האנגלי?

 

[ronita]

אישור בביהמ"ש

האם אישור פסק הבורר בבית המשפט הינו הליך מהיר, דל הוצאות וללא צורך בעו"ד? (אם לא, חלק מיתרונות ההליך אובדים). תודה רבה לכולכם על התשובות המהירות!

 

[עמנואל ו;]

אישור בבימ"ש

הליך האישור מהיר כל עוד הצד השני אינו מתנגד.

 

[ronita]

מה היא התנגדות לפסק בורר?

חשבתי שלא ניתן לערער על פסק בורר.

 

[עוד צפורה גנן]

נניח שסוכם שהבורר יפסוק

לפי הדין המונגולי, הוא נותן פס"ד לפי הדין האינדונזי, האם לא ניתן יהיה לערער עליו? אישור פס"ד בורר, הוא הליך פשוט,אלא אם יש לאחד הצדדים טענה שהבורר חרג מהמוסכם בין הצדדים.

 

[igalgolan]

בוררות

לא ניתן לערער על פסק בורר אך החוק מאפשר לבטל פסק בורר (מהסיבות המנויות בחוק) או להחזירו לבורר (גם כן לפי החוק. 24. ביטול פסק בוררות בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין (בחוק זה - בקשת ביטול), לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר, מאחת העילות האלה: (1) לא היה הסכם בוררות בר-תוקף; (2) הפסק ניתן על ידי בורר שלא נתמנה כדין; (3) הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות; (4) לא ניתנה לבעל-דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו; (5) הבורר לא הכריע באחד הענינים שנמסרו להכרעתו; (6) הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לתת נימוקים לפסק והבורר לא עשה כן; (7) הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין והבורר לא עשה כן; (8) הפסק ניתן לאחר שעברה התקופה לנתינתו; (9) תכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור; (10) קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד. 25. החזרת הפסק לבורר החליט בית המשפט להחזיר לבורר פסק בוררות, יפסוק הבורר תוך תקופה של שלושה חדשים מיום ההחלטה, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת. יגאל גולן

 

[עמנואל ו;]

התנגדות

על פסק בורר לא מערערים מאחר והבורר אינו בימ"ש, אבל כמו כל הליך אחר, ניתן לתקוף אותו. התקיפה יכולה להיעשות בשתי צורות: 1. פניה לבימ"ש בבקשה לביטול פסק הבורר. 2. להמתין עד שהצד הזוכה מבקש את אישור פסק הבורר, ואז להתנגד לבקשה. למעשה, האפשרות הראשונה היא המקבילה להליך הערעור, וייתכן שהשם השונה ניתן כדי לעשות הפרדה ברורה בין מעמדו של ביהמ"ש ומעמדו של בורר.