בורחת מהחג

תודה קורלי

בקבוצת התמיכה אליה אני הולכת , אני הכי "חדשה" או כמו שהם אומרים "טרייה"...רובם חוו כבר חג או יותר בלעדיו , ומהם הבנתי
שזה מה שהכי נכון לעשות , לחגוג למרות האין....
 

רוניתמ9

New member
בורחת מהחג

עברו שבעה חודשים והחיים כל כך קשים.
בקושי מסוגלת לעבור את סופי השבוע אז בטח לא את החגים.
בורחת עם הילדים לחו"ל כדי לא להיות כאן.
הזמן לא מרפא כלום רק מדגיש את הקושי והחוסר הנוראי.
לא יודעת איך שורדים את זה. הכאב הוא כל כך נוראי. לפעמים אני חושבת שעדיין לא הבנתי סופית שהמצב לא הפיך.
אני יודעת שכולם אומרים שיש שינוי עם הזמן וכו' ... אבל כרגע ממש לא ברור לי איך ומאיפה יבוא השינוי הזה.
 
מזדהה עם כל מילה...

בדיוק לפני שלושה חודשים נפרדתי ממנו לעד...זה החג הראשון שאני הולכת לעבור בלעדיו ...לא מסוגלת להסתובב במרכזי קניות , לא קונה מתנות...לא יכולה לסבול את אוירת החג שתמיד היתה כל כך מרגשת , אם זה היה תלוי בי הייתי נשארת בבית , מתחת לשמיכה ושיניחו לי. אבל קיבלתי החלטה לא קלה , אני הולכת לליל הסדר להיות עם המשפחה , כי אני בטוחה שזה בדיוק מה שהוא היה רוצה שאעשה . כן...זה לא הולך להיות קל ואני רק רוצה כבר שהחג הזה יסתיים עוד לפני שהתחיל.
 
עשית משהו חכם

הנסיעה לחו"ל יכולה להיות פתרון למצוקה בערב החג
את יודעת שיש כוננות במיו בשל חרדת/דכאון חגים שיוצר מצב של כמו התקף לב
לאמ היתה חברה ניצולת שואה שכל חג ברחה כך לחו"ל שלא תרגיש את הבדידות , לא היו לה ילדים ובעלה נפטר
באירופה שם היא עברה את השואה זה כאב פחות , עד שמצאה עמותה שמצאה לה מטלת שאימצה אותה בחגים
והמטפלת העמידה אותה על הרגלים , היא הפסיקה לברוח מהארץ , מה גם שהפכה לסיעודית וזה היה בלתי אפשרי
המשפחה של המטפלת הכילה ועודדה אותה , והיא הפכה להיות כמו אחת מהמשפחה

רואה לכל אחד ואחת נמצא פתרון , לבנות לו שגרה של אחרי האובדן , ולבנות חיים חדשים , בחיק המשפחה שנותרה
וכמה טוב שאת עם הילדים יחד, ותבנו שגרה של חיים שתכיל גם את ערבי החגים , זה יגיע עם הזמן
אני מאמינה בבניה של שגרת חיים , גם אני עברתי אובדנים ונשארתי בודדה , וההורים של חברה אמצו אותי בערב החגים
החברה באה לקחת אותי להורים שלה, השנה רציתי להתחמק להשאר לבד לא נתנו לי ,
האחיות של אמי = הדודות שלי בכוח יקחו אותי להיות חלק מהמשפחה יודעת שיעלו שם שאלות למה אני לא עם אחי
לא רוצה את זה בערב החג, אבל בן אחד אלמן והשני גרוש אז לכל אחד החבילה שלו
ואנחנו מתכנסים יחד כל אחד החבילה שלו להיות יחד בחג למען הנכדים והנכדות של דודה יהיה שם שמח
האמת רוצה להיות אחרי ליל הסדר חזרה בבית שלי
אבל תמיד הייתי ממושמעת ולא מרדנית אז קבלתי את הדין ונוסעת למרות שאני לא נוסעץת בשבתות הנורמל
החגים הללו לוקחים אתנו למקומות אחרים בחיים , אז חופשה נעימה בחו"ל , תבנו שגרת יחד אחר ושנוה העיקר להיות יחד
 

klik50

New member
בורחת...

רונית ההרגשה של להשאר בחגים זה הרגשה קשה ביותר!!
בעלי נפטרחודש לפני פסח שנה שעברה ובפסח אשתקד היה כ"כ קשה!! החגים הם חגים של משפחה וכל הדברים שהיינו עושים ביחד בחגים ואילו עכשיו נשארתי לבד ללא הצלע השני שלי!!כ"כ מבינה אותך.מקווה שתחזרי עם כוחות חדשים .הכאב וההבנה היא לא משהו שיש לו תאריך תפוגה ולי זה מלווה גם אחרי שנה כל יום אני עם הכאב של האובדן.
בברכת חג טוב ..
 
למרות שחושבת שההחלטה

שלי ללכת בערב החג ולהיות עם כולם , זה היה קשה ....הרגשתי מנותקת...הדמעות חנקו אותי והרגשתי שלכולם היה עצוב וקשה בחג הראשון בלעדיו , הוא היה תמיד הרוח החיה בכל האירועים וסחף את כולם אחריו , והיה כל כך עצוב . אז מעכשיו אני כבר יודעת שבחג המשפחתי הבא , ראש השנה , אני לא אהייה כאן .
 
עד שנה הבאה תחלוף שנה

ואת תעשי המון דברים ובטוחה שההרגשה שלך תשתנה עד אז
אבל בטוחה שגם הזכרו של הסביבה ירד , את תראי שהם יזכרו ויזכירו אותו פחות
אולי השינוי של השגרה תעשהלך טוב לזמן מה , אולי תבני לךשגרה חדשה שמתאימה לך
 
למעלה