בוקר

בוקר

הימים האחרונים היו טובים. אולי בגלל כל הלימודים האלה, אבל הצלחתי להירדם בשעה סבירה בהחלט. עלו לי מחשבטות, אך סילקתי אותן, וניסיתי להתרכז בפשוט לעצום עיניים, להירגע ולתת לשינה להגיע לבד. יש לי מנוי לספריה, אך אני לא משתמשת בו, הקריאה שלי בתקופות, חודשים אני לא קוראת כלום (חוץ מעיתון הבוקר), ופתאום 3 ספרים בשבוע וחצי. חשבתי שבניגוד לטלויזיה שמפעילה מספר חושים, ספר זה עניין של חוש אחד. זה יכול להיעשות בשקט מוחלט עם אור קטנטן ובשכיבה. אך לפעמים העיניים כואבות או שאני בתקופה של "לא מעניין אותי", אז זה בעייתי. אמא שלי, לעומת זאת, מאז שאני מכירה אותה לא הולכת לישון בלי ספר. בעצם, בשעות הפנאי זה אחד הדברים המרכזיים. וזה תורם לה. היא נשאבת לעולמות וסיפורים מעבר למציאות. היא נהנית, וזה הכי חשוב.
 
למעלה