בוקר קצת קשה...
בוקר טוב לכולם, הייתה לנו פרידה קשה, כולל בכי, שמזכירה יותר את הימים הראשונים בגנים הצעירים... הבת שלי נכנסת לבית הספר לבד 3 פעמים בשבוע ובשאר הימים ובטח ביום ששי אני נכנסת איתה לבית הספר ולכתה, גם ללוות אותה וגם להחליף כמה מילים עם המורה (יאמר לזכות המורה שהיא מגיעה מידי בוקר בסביבות 7:30 והיא פתוחה וקשובה לילדים ולהורים לשיחת בוקר קצרה). בד"כ הפרידה היא קצרה ונעימה, חיבוק נשיקה ויום טוב. הבוקר, נכנסתי איתה, נשארתי קצת בכתה, היא ליוותה אותי לשער ואז התחיל בכי, ואמא אל תלכי ואמא תשארי עוד ובכי עם הרבה דמעות.... ממש כאב לי - אבל הסברתי לה שאני חייבת ללכת לעבודה והיא להכנס לכתה. שוב ליוותי אותה לכיוון הכתה, ושוב בכי... הלכתי לעבודה בלב נחמץ. די ברור לי שמשברונים צצים וההסתגלות לבית הספר בטח ובטח לא נגמרה, אבל עדין, זה באמת היה בוקר חריג ועד עכשיו, עוד יש לי קווצ'ו'צ' בלב.. (אני מקווה שכמו בגן, 5 דקות אחרי שאמא הולכת הילד מאושר ושמח - אבל כאן אין אפשרות להרים טלפון לכתה ולשאול אם הכל בסדר...) יום טוב לכולנו.
בוקר טוב לכולם, הייתה לנו פרידה קשה, כולל בכי, שמזכירה יותר את הימים הראשונים בגנים הצעירים... הבת שלי נכנסת לבית הספר לבד 3 פעמים בשבוע ובשאר הימים ובטח ביום ששי אני נכנסת איתה לבית הספר ולכתה, גם ללוות אותה וגם להחליף כמה מילים עם המורה (יאמר לזכות המורה שהיא מגיעה מידי בוקר בסביבות 7:30 והיא פתוחה וקשובה לילדים ולהורים לשיחת בוקר קצרה). בד"כ הפרידה היא קצרה ונעימה, חיבוק נשיקה ויום טוב. הבוקר, נכנסתי איתה, נשארתי קצת בכתה, היא ליוותה אותי לשער ואז התחיל בכי, ואמא אל תלכי ואמא תשארי עוד ובכי עם הרבה דמעות.... ממש כאב לי - אבל הסברתי לה שאני חייבת ללכת לעבודה והיא להכנס לכתה. שוב ליוותי אותה לכיוון הכתה, ושוב בכי... הלכתי לעבודה בלב נחמץ. די ברור לי שמשברונים צצים וההסתגלות לבית הספר בטח ובטח לא נגמרה, אבל עדין, זה באמת היה בוקר חריג ועד עכשיו, עוד יש לי קווצ'ו'צ' בלב.. (אני מקווה שכמו בגן, 5 דקות אחרי שאמא הולכת הילד מאושר ושמח - אבל כאן אין אפשרות להרים טלפון לכתה ולשאול אם הכל בסדר...) יום טוב לכולנו.