בוקר עצוב

m i t a l y

New member
בוקר עצוב ../images/Emo10.gif

אתמול התבשרתי שגבר כבן 40-50 בקיבוץ ממנו באתי, נפטר מסרטן הדם. השאיר אחריו, הורים, אחים וילדים כשהצעיר ביניהם הוא בגיל של הבת שלי הגדולה (9). (דרך אגב, כשסיפרתי לה את זה - נראה היה לי שהיא לא מבינה/הבינה את המשמעות שאבא של חבר מהכיתה שלה - לשעבר - נפטר...). מדהים איך שנאמרים לי דברים כאלה, מיד אני מתחילה לבכות, למרות שאני כבר שנה לא בקיבוץ ולא היה לי מעולם קשר עם הנפטר ועם משפחתו.
 

גלבועא

New member
../images/Emo16.gif

זה תמיד קשור לפחד הבסיסי שלנו מהמוות. מוות של אדם מקהילה שלנו, בגילנו שובר את מחסום ההתנכרות המודעות שלנו ל-מוות.
 
למעלה