בוקר עגום

שרי2

New member
בוקר עגום

איזה בוקר עגום לפעמים יש תחושה שכל מה שהתקדמנו והשגנו מתדרדר לאחור בקצב מטורף. פתאום גיליתי טונות שך שיעורים שהוא לא הכין, מבחנים שלא למד ואפילו הזמנה למסיבת חנוכה ששכח לתת לנו. לפעמים יש לי תחושה שאני פשוט מטיחה את הראש בקיר. וזה כואב. בטח מחר יהיה יום נפלא...
 
היי שרי היקרה! התעודדי!

קודם כל אני חייבת להזכיר לך לפני הכל שלהפרעות נוירולוגיות למיניהן יש עליות וירידות, הדברים באים בגלים, גם התקופות הטובות וגם הקשות, לכן, אל תייאשי, אחרי כל תקופה רעה מגיעה תקופה טובה. וכמובן - בכל הבקרים האלה - אנחנו תמיד פה. חיבוקים אפרת
 

שרי2

New member
לאפרת

היינו במסיבת חנוכה בבית הספר. הוא התנהג נפלא, השתתף קשוב ומעורה המורה אמרה לנו כמה היא מרוצה ממנו בקיצור היה נפלא... תודה
 
אוי נפלא!!!

ובטח היו לך דמעות בעיניים, אני תמיד בוכה במסיבות של הגן ובית הספר כמו איזה מטומטמת...
בוכה מרוב אושר והתרגשות שתבינו. חיבוק ונשיקות בשבילכם!
אפרת
 
ושוב אנחנו בנסיגה..../images/Emo7.gif

היום היה בוקר קטסטרופה...עד כדי כך שגם בעלי איבד את הסבלנות! כל הסיכומים מהשבוע שעבר (!) נעלמו כלא היו. ואנחנו שומרי המלך נלחמים על כל דבר איתו! אחר כך ראיתי אותו בבית הספר (עם ריטאלין) נחמד, רציני..."אהלן אמא, מה קורה?"... והלב נשבר למראה הילד הנחמד הזה שצריך להוריד ממנו את כל הקליפות המחוספסות והקשות של חוסר מוטיבציה ותוקפנות עד שרואים את התוך המתוק והרך....
 
למעלה