ידוע ידוע ולמעם ליבכם הרחום הנהשוב
מכתב לראש השנה מאימא פולנייה - קורע!! לבני היקר, וגם לדבר הזה שאיתה התחתנת שלום, שנה טובה ואל תדאג לי. אני בסדר גמור, בהתחשב בעובדה שאני לא יכולה לנשום או לאכול. מה שחשוב זה שיהיה לך חג שמח איפה שאתה נמצא עכשיו, רחוק מאוד מאמא שלך. אני מצרפת את עשרת השקלים האחרונים שלי למכתב, אני מקווה שתבזבז אותם על הנכדים שלי. אלוהים יודע שהאמא שלהם אף פעם לא קונה להם משהו נחמד. הם נראים כל כך רזים בתמונות, הילדים המסכנים. תודה רבה לך על הפרחים ששלחת לי ליום ההולדת, שמתי אותם בפריזר. שיישארו טריים, כשתצטרך אותם לקבר שלי. ובכן בני, הגיע הזמן שאני אזחל למיטה לישון, איבדתי את המקל הליכה שלי בשבוע שעבר, כשרדפתי אחרי ג'וקים, אבל אל תדאג לי. התרגלתי לשבת בחושך, כי אתה גר רחוק ואין מי שיחליף את המנורה שנשרפה. גם התרגלתי לקור, מאז שאמרו לי ללכת בלי כובע. המיטה הקפואה בבית אבות כל כך קרה, שאני לא מרגישה את הכאבים בעצמות. אל תחשוב אפילו לשלוח לי כסף, אני יודעת שאתה צריך אותו בשביל החופשות המשפחתיות היקרות האלו, אליהן אתה נוסע כל שנה. תמסור את כל אהבתי לנכדים המתוקים שלי וד"ש לזאת, איך שקוראים לה, הזו עם השורשים השחורים, שבגללה אתה לא גר איתי יותר... שנה טובה וג'מר חתימה שוב,
אמא.
