בוקר (לילה) זוועתי
גרון, אבל כזה שמזמן מזמן לא היה לי: לבלוע רוק אני מתכננת שעה קודם, כי אני מפחדת שיכאב (וזה באמת כואב! מאוד!). בלילה התהפכתי, עם חום, כאבים, והזויה לחלוטין. כל הזמן כל מיני מחשבות על דרכי ריפוי
כמובן שהילידים לא הניחו לי לישון - למה לא להציק לאמא בדיוק בלילה שהיא מסכנה? עכשיו אני פה, עם יונק תלוי עלי, ולא מצליחה לחשוב על לשתות את התה שתקוע לי מול הפרצוף. בהזדמנות זו, בה אני מספרת על החוליים במשפחתי, אני אספר גם על הלילה הקודם: הילידים הגיעו לעגלה של הצנצנות (עדשים, אורז, קפה, קמח... הכל זכוכית) וקופסאות השימורים. מיד עשינו להם שעור זריז ב"איך מזהים קופסת שימורים בין צנצנות זכוכית", והתלמידים הגאונים רוקנו ברגע את העגלה מהקופסאות. מובן, שקופסאות שימורים הן חומר גלם מצוין למגדלים. הקופסה החמישית בגובה נפלה לילידה על הציפורן של הרגל - ככה, עם השפיץ, ועשתה לע שטף דם מתחת לכל הציפורן. התוצאה הבלתי נמנעת היתה בכי מטורף כל הלילה, ובהתאם - בעלי הסתובב אתה על הידיים, או ישב והיא ישנה עליו. ד"א - בתביעה שתוגש למדינת ישראל יהיה כתוב שהיא עסקה בוידוא הכוננות של קופסאות השימורים למלחמה
גרון, אבל כזה שמזמן מזמן לא היה לי: לבלוע רוק אני מתכננת שעה קודם, כי אני מפחדת שיכאב (וזה באמת כואב! מאוד!). בלילה התהפכתי, עם חום, כאבים, והזויה לחלוטין. כל הזמן כל מיני מחשבות על דרכי ריפוי
