בוקר יום חמישי.........
קרן שמש מסנוורת אותי, חודרת מבעד לתריסים. אני מכוסה חלקית בשמיכה דקה, גופי עדיין כרוך בגופך הגמיש והרך.
ראשי מול ראשך, אתה נושם בנינוחות של בוקר, רגוע, עדיין מריחה ממני.
אני מעביר את אצבעותי בשיערך הארוך, החלק, ומסיט אותו מפניך. אתה מחייך ופוקח עיניים חומות ובורקות, מתמקד בעיני.
הגופים שלנו מתמזגים זה בזה, כמו פאזל שאי אפשר לנתק. אתה יפה בבוקר, אפילו יותר ממה שהיית בערב שלפני, בלי בגדים, בלי מסיכות. הכי אתה שיש.
אתה עולה עלי, חזה אל חזה, בטן לבטן, ומנשק אותי בעדינות האופיינית לך בבוקר. לא מפספס אף ס"מ בשפתיי, בפניי, בצווארי. הפטמות שלנו זקורות אחד כנגד השני. אני מלטף את גבך הרחב, השזוף, מעלה ומוריד את כף ידי ועובר באצבעותיי על כל המשקעים החטובים בגב שלך.... אתה רוצה ללכת להתקלח, לשטוף את שאריות הלילה הסוער שלנו. אבל אני לא נותן לך לצאת מהמיטה. ככה אני רוצה אותך. עם הכל. אנחנו שוב מתמזגים האחד בשני, מתמסרים, מענגים האחד את השני ונוסקים לשיאים חדשים.
בוקר שלא אשכח לעולם.
קרן שמש מסנוורת אותי, חודרת מבעד לתריסים. אני מכוסה חלקית בשמיכה דקה, גופי עדיין כרוך בגופך הגמיש והרך.
ראשי מול ראשך, אתה נושם בנינוחות של בוקר, רגוע, עדיין מריחה ממני.
אני מעביר את אצבעותי בשיערך הארוך, החלק, ומסיט אותו מפניך. אתה מחייך ופוקח עיניים חומות ובורקות, מתמקד בעיני.
הגופים שלנו מתמזגים זה בזה, כמו פאזל שאי אפשר לנתק. אתה יפה בבוקר, אפילו יותר ממה שהיית בערב שלפני, בלי בגדים, בלי מסיכות. הכי אתה שיש.
אתה עולה עלי, חזה אל חזה, בטן לבטן, ומנשק אותי בעדינות האופיינית לך בבוקר. לא מפספס אף ס"מ בשפתיי, בפניי, בצווארי. הפטמות שלנו זקורות אחד כנגד השני. אני מלטף את גבך הרחב, השזוף, מעלה ומוריד את כף ידי ועובר באצבעותיי על כל המשקעים החטובים בגב שלך.... אתה רוצה ללכת להתקלח, לשטוף את שאריות הלילה הסוער שלנו. אבל אני לא נותן לך לצאת מהמיטה. ככה אני רוצה אותך. עם הכל. אנחנו שוב מתמזגים האחד בשני, מתמסרים, מענגים האחד את השני ונוסקים לשיאים חדשים.
בוקר שלא אשכח לעולם.
