"בוקר טוב"
במקום לקום בבוקר כשאמא מעירה אותי עם כוס קפה או כשהשעון מצפצף כרגיל או כשהחבר שוכב מחובק איתי, ולראות ששום דבר לא השתנה מאתמול בלילה ושהעולם עדיין מסתובב הייתי צריכה להתעורר בבוקר מהשאלה של אחי הקטן "הילה, את חושבת שנבט כבר בבית ספר עכשיו?" ואני, שרק לפני 23 שניות פקחתי את עיני, שואלת בתמיהה "למה אתה צריך לדעת?" ובלי לחכות לתשובה גם עונה לו "אני חושבת שכן, יש להם מסיבת סיום ביום שבת, הם בטח מתחילים את החזרות על הבוקר..." ואז בלי לענות לי, הוא מעביר לי את התחנה ברדיו, אני שונאת שהוא נוגע לי במערכת, אבל לפני שהספקתי להגיד משהו שמעתי את מה שהוא רצה להגיד לי היה פיגוע ביגור נבט לומדת ביגור, ליאור ויובל, כל החברים שלי לומדים ביגור! לקח לי כמה דקות לקלוט ואז חברה שלי התקשרה אלי, גם היא רצתה להגיד לי שהיה פיגוע ושאני יתקשר לכל החבר´ה לברר שהכל בסדר. אנחנו מתחילים לקלוט לאט לאט שכל הפיגועים האלה זה פה, בארץ, ולא באיזה אי שאנחנו לא גמגיעים אליו, וזה לאט לאט מתקרב אלינו, עד עכשיו האמנתי שאם אני לא נוסעת לחיפה או לתל אביב או לעיר אחרת אז הכל טוב, אבל זה מתקרב אלי, וזה מפחיד יותר מתמיד, אני עוברת בכביש הזה בערך 3 פעמים ביום. וזה לא שלא קלטתי את המצב עד עכשיו, כי קלטתי אותו טוב מאוד, ואני בוכה כמעט כל יום. אבל עכשיו זה פה, 5 דקות מהבית שלי. הילה שמתחילה לקלוט שזה הרבה יותר קרוב אליה...
במקום לקום בבוקר כשאמא מעירה אותי עם כוס קפה או כשהשעון מצפצף כרגיל או כשהחבר שוכב מחובק איתי, ולראות ששום דבר לא השתנה מאתמול בלילה ושהעולם עדיין מסתובב הייתי צריכה להתעורר בבוקר מהשאלה של אחי הקטן "הילה, את חושבת שנבט כבר בבית ספר עכשיו?" ואני, שרק לפני 23 שניות פקחתי את עיני, שואלת בתמיהה "למה אתה צריך לדעת?" ובלי לחכות לתשובה גם עונה לו "אני חושבת שכן, יש להם מסיבת סיום ביום שבת, הם בטח מתחילים את החזרות על הבוקר..." ואז בלי לענות לי, הוא מעביר לי את התחנה ברדיו, אני שונאת שהוא נוגע לי במערכת, אבל לפני שהספקתי להגיד משהו שמעתי את מה שהוא רצה להגיד לי היה פיגוע ביגור נבט לומדת ביגור, ליאור ויובל, כל החברים שלי לומדים ביגור! לקח לי כמה דקות לקלוט ואז חברה שלי התקשרה אלי, גם היא רצתה להגיד לי שהיה פיגוע ושאני יתקשר לכל החבר´ה לברר שהכל בסדר. אנחנו מתחילים לקלוט לאט לאט שכל הפיגועים האלה זה פה, בארץ, ולא באיזה אי שאנחנו לא גמגיעים אליו, וזה לאט לאט מתקרב אלינו, עד עכשיו האמנתי שאם אני לא נוסעת לחיפה או לתל אביב או לעיר אחרת אז הכל טוב, אבל זה מתקרב אלי, וזה מפחיד יותר מתמיד, אני עוברת בכביש הזה בערך 3 פעמים ביום. וזה לא שלא קלטתי את המצב עד עכשיו, כי קלטתי אותו טוב מאוד, ואני בוכה כמעט כל יום. אבל עכשיו זה פה, 5 דקות מהבית שלי. הילה שמתחילה לקלוט שזה הרבה יותר קרוב אליה...
