בוקר טוב...
מה שלומכם? אני על הפרצוף
מרגישה ממש לא טוב!העיניים דומעות לי,הגרון כואב לי וצועק הצילו...והגוף עצמו חלש! משופעת בקיצור... האמת שאני עוברת ימים קשים...של המון מתחים,מחשבות,לבטים...מה לעשות עם חיי?האם לעזוב את העבודה הזו שעושה לי רע על הנשמה או להמשיך?המון בכי נשפך בימים האחרונים...ויש עדיין מאגרים של דמעות
לא לדאוג... אבל...החלטתי!אני מתחילה לעשות! לחפש עבודה אחרת! המקום הזה לא טוב לי מכל הבחינות!אפילו התייעצתי עם מתקשרת והיא אמרה לי חד משמעית:לצאת משם! המקום הזה לא טוב לך! בקיצור,החלטתי להפשיל שרוולים ולהתחיל במלאכת חיפוש העבודה-הכל כך מוכרת לי לצערי!אבל אין ברירות...הכל בידיים שלי!אם אני רוצה שחיי יהיו טובים יותר,אז הכל תלוי בי(כמו חוני המעגל)... מה שכן בזמן שאני כותבת לכם,אני המומה מהאנשים המגעילים שיש פה...עוברים ומסתכלים עליי מבלי להגיד אפילו דבר בסיסי כל כך "בוקר טוב" -אני פשוט לא מבינה את זה!ובמיוחד שלא עשיתי להם שום דבר רע! ממש בא לי לפעמים לבוא ולשאול אותם מה הבעיה שלהם לעזעזל???אבל אולי זה מיותר!אולי אני צריכה להתמקד יותר במה שיעשה לי טוב!ולא רע! אני פשוט מחכה לרגע שאני אהיה במציאות טובה יותר...למרות שאני לא משלה את עצמי לרגע,ואני מודעת לזה שבכל מקום יש אנשים מרעילים,אבל כולי תקווה שהפעם זה יהיה מקסימום איש אחד ושהשאר יהיה חומר אנושי טוב!!!כי ממש נמאס לי מהנדידות האלו!אני כל כך רוצה להתיישב כבר!!!כל כך רוצה שיהיה לי טוב בפנים,שהשמש תזרח לי בלב
ושכל האנשים המרעילים האלו ישרפו... אני מניחה שהתקופה הקרובה לא תהיה קלה לי...ויתכן מאוד שאכתוב הרבה את הרגשותיי הזיפתיות כלפי המצב פה...אז תסלחו לי מראש אם אשמע לא נעימה!פשוט אני מודה לאל שיש לי את האפשרות הזו לשפוך את כל הכאב שמצטבר לי בפנים!כי לא תמיד פנויים אליי הקרובים לי...ואני חייבת להוציא כי אם לא אתפוצץ! בקיצור,אני חייבת להתחיל את היום ולעבוד,אז בתקווה שיעבור על כולנו יום טוב ונפלא,ונשתמע... באהבה
מה שלומכם? אני על הפרצוף
