בוקר טוב

הצופה.

New member
בוקר טוב

אתמול הלכתי הפוך, וקראתי את הפורום מהתחלה.בדרך כלל אני נוהג להיות ביקורתי ושלילי.הפעם גם הייתי ביקורתי אך כלפי עצמי.כושר הביטוי משך את צומת ליבי וכן יכולת ההבחנה.תמיד חשבתי שנקודות ופסיקים מיותרים מתחיל מכאן! ומנסה,ללמוד להתבטא נכון. משך אותי משהו שקראתי שכתבה מיכל. "לכן אנו צריכים לחפש את האהבה ללא תנאי להתחבר אליה ולשלוח אותה. אז נדע שהתחלנו להיות "כלים נקיים". הרעיון הוא להתיבר לגנרטור למקור הכח שמספק את סוג האהבה הזה" אני מניח שהכוונה היתה להתחבר ולא להתיבר. לדעתי מיכל, כולנו מחוברים לאהבה האין סופית. אין צורך להתחבר. הכלים מלאים באור.אך גם הכלים מלאים במחסומים ואו במרוקני אנרגיה. מה שקורה בפועל לדעתי, אנו בבחינת מכשיר חשמל שחובר בצורה רנדומלית. כדי לחוש את האור ,אהבה,אנרגיה,עלינו לחבר את החוטים למקום הנכון. אי אפשר לבטל את הרמה הארצית של נפש בריאה בגוף בריא כלומר לנקות את הגוף מרעלים,כמו שייש צורך לנקות את הנפש ,נשמה מרעלים (כעס, קנאה ,שנאה.דאגה.) דברים אילו מוגדרים כמרוקני אנרגיה ואו כמערבבי חוטים בתוך המכשיר המבולבל.האנרגיה והאור הם אין סופייים והם מיסביבנו כל הזמן ובתוכינו. לא לחינם נכתב, שהשכינה שורה במקום שייש בו שמחה ונעלמת ממקומות שייש בהם דאגה ואבל וכו. כמו כן לא לחינם נכתב כי הכוהנים שעסקו בקודש היו צריכים להיות מושלמים מבחינה גופנית(כלומר בריאים) כדי שכלום לא יסיח את דעתם בזמן ההתחברות לכן גם נשים במחזור (אולי זה ישמע רע)נדרשות להתרחק, שכן בזמן המחזור ישנן הפרעות (מאטאפיזיות) העשויות להרחיק את השכינה,אור,אהבה. מכאן מה שאני רוצה לומר שאי אפשר לשבת "על התחת" לאכול, לעשן,לשתות, ולא להפעיל את הגוף ומצד שני למדוט להעלות רעיונות להשתמש בדימיון פנימי ואו לנסות.ומצד שני לצפות להארה.המשמעת הפנימית צריכה להיות בשני המישורים "נפש בריאה בגוף בריא". דבר אחרון
יודע זה ארוך מידי.אמרת את סוג האהבה הזה צריך לחפש ובכן אהבה מיסוג זה לא ניתן לחפש ככל שתרדוף אחריה היא תברח (נדמה לי כמו אהבה רגילה
)צריך להתכונן לקראתה לספק את התנאים לחיבור ואז היא תופיע וזה גם התשובה לשהתלמיד מוכן המורה מגיע. שלושת הפעמים בחיי שהתחברתי (לאור), ואו לא יודע מה זה היה, היו לא מתוכננות כנראה שפעלתי נכון ואו הייתי מוכן מה שגרם להתחברות. לי אין את הנוסחא להתחברות רק יודע שכל מה שנכתב למעלה זה הכרח. הצופה מנסה להסביר את מה שאי אפשר לתאר במילים
 
גתה מדהים על הבוקר ידידי../images/Emo23.gif../images/Emo24.gif

היי הצופה!!! המון משפטים ממה שכתבת מתארים בדיוק את חשיבתי ואת התובנות שהגעתי גם אני אליהם.א אני מסכימה איתך שבפוטנציאל כולנו מחוברים אל לאור האין סופי. יש שמודעים לעיניין כי הם חוו התחברות כמוך. יש שאינם מודעים כי הם מתנגדים. יש כאלה שנגעו באור וחוו רגשות של פחד חרדה חשש ולכן נחסו או הורידו מסכים. יש כאלה שאכן חוטיהם מבולבלים ולא מחוברים לשקעים ולתקעים במקומות הנכונים. ישנם כאלה שלא רוצים בכלל להתחבר ומנטרלים הכל בשם ההגיון הבריא. אכן הכלים שלנו יכולים להיות מלאים באור. נשאלת השאלה מה גודל הכלים והאם אנחנו בכלל יכולים להכיל את האור? האם יש לנו בכלל צול מספיק גדול הכוונה לגודל חלל הכלי? האם כוסית יין קטנה יכולה להכיל את הים הגדול? לדעתי האישית היא לא ובטח הכל ישפך החוצה. אם אין לאן להשפך היא תתנפץ. כך גם כלינו, אם לא נדע להגדיל את הכלי וננסה לגעת ולהכיל את האור כשאיננו מוכנים אזי נתפוצץ או נשבור את הכלים או שבכל יתבזבז... לגבי הרעלים השונים בגוף שאנחנו יוצרים במו ידנו: אנחנו יוצרים זאת מכעסים מיותרים, מלחצים שאנחנו מכניסים את עצמנו ומההתנתקות שלנו מן הטבע. תפקידם של הכהנים והלווים בבית המקדש היה "לנקות את העם מאותם מחסומים או אנרגיה שלילית שהצטברה בגוף האדם. לדעתי הכהנים היו הרופאים והלווים היו המרפאים או העוזרים שלהם שחברו בין הרוח לחומר. מסכימה איתך שהשכינה שורה במקום שיש בו שמחה ולכן אנחנו מצווים על שמחה תמידית. לגבי בריאות הכהנים הםכל הזמן נגעובמחלות העם ומן הסתם הם כל הזמן נדבקו. היתרון שלהם היה שהם ידעו לנקות את ה"זבל" מעצמם בעצמם ולמצבים הקשים יותר הם עזרו אחד לשני. כשהמצב הלך והחמיר תמיד היה הכהן הגדול שלדעתי היה הכי מחובר אל האל ובמהירות האור היה מנקה את כל הפסולת בסיום היום, מן סופר וויזר שכזה. העבודה שלהם לא היתה קלה הם עבדו סביב השעון 24 שעות ביממה הם הקדישו את חייהם למען בריאות העם, לכן לדעתי היו פחות מחלות ויותר מודעות שאותה איבדנו. לגבי המחזור של האישה: לדעתי אתה טועה ואסביר את עמדתי: דוקא ביום המחזור ואני מדברת בתור אישה, דוקא בימים אלה האישה הכי הרבה מחוברת אל מקור האנרגיה האין סופי, היא מאד רגישה ופתוחה רוחני. לכן היא מצווה להתרחק מן הגבר, על מנת להגן על עצמה מלהפגע ממנו ולא להיפך. האישה אינה טמעה, האישה פשוט רגישה ומכוון שלגברים יש צרכים לא אחת הם אינם מתחשבים באישה ולכן באה התורה להגן עליה ומציירת את המצב בהיפוך כאילו היא טמעה על מנת שהגבר יפחד להתקרב אליה ובכך ישאיר לה אויר לנשימה. מה דעתך על נקודת המבט החדשה הזאת? לגבי פעילות גופנית למען תהיה הנפש שלנו בריאה בגוף בריא אני מסכימה איתך ולכן אנו מצווים להפעיל את הגוף את המכונה המופלאה הזאת יום יום על מנת שלא תשחק ותפעל במלוא עוצמתה. אני עדיין תמימת דעים ונצמדת למשפט שאמרתי: את האהבה האין סופית צריך לחפש. אתה יודע מה אדייק יותר בואו נחפש את הדרך את הנתיב לאהבה האין סופית כי בטוח שנמצא אותו. אני גאה בך שזכית להתחברות אל האור. אני בטוחה שאתה מסוגל לשחזר את המהלכים הגשמיים והרוחניים שנקטת לפני שקרה הנס הגדול. תנסה לשחזר אותם והפוך אותם לטכניקה קבוע ואז האור האין סופי יהיה תמיד איתך אמן!!! הרבה אור ואהבה ללא תנאי וללא גבול מיכל
 

הצופה.

New member
היי מיכל

רציתי לפשט את הדברים. אין אצלי הבדל בין זכר לנקבה, בנושא ההתחברות . לדעתי, כל התורה והקבלה מובילים לאותה נקודה ללא הבדל בין המינים. אכן בימי המחזור כמו שאמרת, האשה רגישה יותר, ויש לה הפרעות ארציות כגון כאבי בטן, ועוד. דברים שעדיין אין לי מושג עליהם
שמסיחות את דעתה מלהתחבר. ולא התכוונתי לגבר בנושא זה אלה לאשה עצמה. לכן כתבתי באותה משיכת קולמוס, על הדברים שעשויים להפריע בהתחברות. כגון: כעס, שנאה וכה. כנראה שגם ערבוב של בשר וחלב, עשויים לגרור להפרעות, העשויות לגרור להפעלת חושים, (ומחושים מיותרת ) העשויה לגרום להפרעות התחברות. בקשר לזכר ולנקבה ממה שאני הבנתי ולמדתי(מעט) ... את הרצון לקבל מייצג הצבע האדום, ואת הרצון לתת מיצג הצבע הלבן, ערבוב בין הצבעים, יוצר קצר מטאפיזי. שכן אין חיבור בין הרצון לתת לרצון לקבל ללא עבודה באמצע. "לחם בזיון" שוב דבר דבר המפריע להתחברות ואו בלשון התנך מגרש את השכינה
לכן קיום יחסים במחזור.. ואו אכילת בשר עם חלב.. מוסברים בצורה "הגיונית" כדברים העשויים להוות גורם מסיח. ודבר אחרון לגבי ההתחברות שלי לאור אני לא יודע בדיוק מה ארע שם בשלושת הפעמים הקודמות ולא יודע איך להגדיר את זה במדויק לכן את ההצהרה הזאת אני מבטל זמנית עד שאבין אותה יותר טוב
 

רוזנה

New member
ובדיוק רציתי לשאול...

למה אתה מתכוון כשאתה אומר "התחברות לאור"?... האם זו התחברות לצד הטוב שלך? לשכינה? בדרום אפריקה ישנה כת רסטפרית אשר מאמינה בתורה היהודית, ועל פי האינטרפטציות שלה חבריה צמחוניים, מאריכים שיער ומוכרחים בלב מלא לעשות מדיטציה עם הקדוש ברוך הוא ישתבח שמו, אשר יקשר אותם עם הנשמה שלהם וכהנה וכהנה... ובתכלס הם אנשים מאוד שמחים וטובים (לא אפרוש בפניכם את כל תורתם, גם בגלל שאני לא ממש יודעת אותה על בוריה...) אממה, שיטת ההתחברות שלהם היא באמצעות חומרים מלאכותיים ששמם בישראל הוא חשיש, מריחואנה וסמים הזייתיים למיניהם אשר לטענתם גם הכוהנים והלווים השתמשו בהם בבית המקדש... אז איך זה מקשר בין זה לבין מה שאמרתם? משאירה שורות ריקות בשבילכם להשלים...
(ולא, אין ציון בסוף...
) יום מטריף, רוז
 
היי רוזנה מוצא חן לי מה שרשמת../images/Emo9.gif../images/Emo24.gif

היי רוזנה!!! תראי לעניני החלק העקרוני של אותה כת מאד מוצא חן לי אותם אלמנטים של מדיטציה והתחברות לקדוש ברוך הוא שעושים אותם חברה. מפריע לי מאד השמוש בסמים: חשיש מריחואנה וכו´. ניתן להגיע להתחברות דומה בעזרת כוח המחשבה וזה בריא יותר. ברגע שמשתמשים בחומרים הנ"ל נוצרים אותן תגובות כימיות במוח שאנו קוראים להם התעלות רוחנית וחיבור כן אני חושבת שהתאור הכי קרוב שהם מרגישים זה אותו חיבור אל האור. הבעיה היא שברגע שפגה השפעתו של הסם הנפילה למציאוצ כל כך מהירה וכל כך קשה שהאנשים שוקעים בדכאון מתמשך וזקוקים למנה נוספת של סם מה שגורם להתמכרות והרס המוח. אני דברתי על התחברות אל האור האין סופי בעזרת כוח המחשבה שגורם לחלקים מסוימים במח שהיו רדומים עד כה להתחיל לפעול. באותה מידה אני מסוגלת לחזור למצב הקיים בלי לחוש את אותו סוג של דיכאון ותחושת ההתמכרות. כמו שככל שרצים יותר המח מפריש סוג של הורמון שנקרא אנדופין והוא משרה על האדם הרגשת פורקן ושלווה לאחר ריצה ארוכה כך בעזרת אימון בטכניקה מסוימת אפשר להביא את המח להפעיל את אותה נקודה. אני קוראת לזה בספה ציורית להדליק את השלטר להדליק את המנרורה על מנת שיהיה לנו אור בעץ החיים שלנו. ברגע שיודעים להדליק את השלטר אנחנו יכולים לראות צבעים מהממים שהם הצבעים של עץ החיים. אם הצלחתי לסקרן אותך אשמח להמשיך לשוחח הרבה אור ואהבה אין סופית ללא תנאי וללא גבול מיכל
 
שלום לצופה בעניין ערבובים למיניהם../images/Emo22.gif

היי צופה יקר!!! אני מבינה שעל משפטים שלא הגבת בטקסט שלי אנחנו תמימי דעים. נשארה הסוגיה של המחזור של האישה והקצרים האנרגטים. העלתה סוגיה חדשה שהיא ערבוב צבעים ערבוב בין בשר חלב. טוב אנסה לתאר את המצב לפי נקודת המבט שלי: גוף האדם הפיסי: מורכב מארבע יסודות עולם כשמקבילים אותט למימד הרוחני: אויר אדמה מים ואש. גוף האדם מורכב מזכר ונקבה גם יחד במימד הרוחני. מבחינה רגשית יש שלוב של זכר ונקבה גם כן. מבחינת ההגיון יש מאבק שליטה בין החלק הזכרי בנו לבין החלק הנקבי. לנשים יותר קל להתחבר עם הנשיות ולגברים עם הגבריות. בכל אדם יש חלק נשי וחלק גברי הרעיון הוא לפרגן לעצמנו להתחבר לאותם חלקים שבאישיות שלנו בצורה שווה ומאוזנת. לעניני צבעים "צד ימין של גופנו מתחבר לחלק הנשי שהוא הרצון לתת וצבעו ידידי הוא כסוף ולא לבן (שוב על סמך מה שאני למדתי) זהוא אור החסדים זהוא אור הנתינה הגבוהה. אם החלטת לתת לי רק לבן זכותך משהוא הלך לאיבוד בדרך. לגבי הצד השמאלי בגוף זהוא הצד הזכרי. זהוא צד הדין וגם הזכות. צבעו אדום ויכול להיות גם ארגמן. אם תדע לערבב את הצבעים בצורה מאוזנת אתה לא אמור להגיע לקצר אנרגטי מטפיסי. נהפוכו אתה מסוגל להגיע לצבע הורוד שמאפיין את ספירת הנצח ואת ספירת ההוב. שלדעתי הם צבעי מרפא מרגיעים ושלווים. שוב הכל הוא בעיני המתבונן והכל הוא עניין של מודעות. אז למה ידידי ללכת אל השליליות ולדבר בשם קצרים אנרגטיים? למד לערבב צבעים נכון. למד להשתמש בחלק הניקבי שבך ובחלק הזכרי בצורה שווה. שאל את אנשי האומנות שביננו כגון דרייה, נוגעת לא נוגעת וכל מי שמתעסק בערבוב צבעים. הן מסוגלות להגיע להרמוניה של צבעים בשמוש בחמשת צבעי היסוד. חמש קראת לכון בדיוק כמו חמשת החושים שבהם התברכנו אנו בני האדם. למד להפעיל אותם נכון בהרמוניה והרי לך סללת את הדרך לטכניקה שהמלצתי לך בהתכתבות הקודמת. לגבי בשר וחלב והערבוב בינהם לא בור לי בדיוק מה זה עושה? מה שכן כשאני מערבבת אותם בתוך גופי אני אישית חשה בחילה עצומה? אני לא יודעת עם זה עובד על כל אחד או רק על אנשים רגישים שפתחו מודעות לגופם. אני באופן אישי פתרתי את הבעיה שלי ע"י שהפסקתי לאכול בשר מכל סוג שהוא כולל עוף. מה שכן אני מרגישה יותר מחוברת ויותר קל לי לראות דברים בבהירות. האם לזה התכוונת? נקיון מטפיזי? הרבה אור ואהבה אין סופית מיכל
 

א י ל ה

New member
אתה יכול

לספר על המקרים האלה, שאתה מכנה אותם "התחברות לאור"? כאילו, לתאר בגוף ראשון מה היה שם? באחד מהם או ביותר? אולי דרך זה אפשר יהיה ללמוד או להבין משהו חדש? ואגב, עומד לצאת ספר, בקרוב, של ניל דונלד וולש, המחבר של "שיחות עם אלוהים", ששמו בישראל יהיה "רגעי חסד". הספר הוא אוסף של סיפורים אישיים של אנשים שחוו "רגעי חסד", כפי שמכנה אותם וולש, ולא התביישו לספר עליהם... אם אני מבינה נכון את מה שאתה אומר, הצופה, אז אתה מתכוון לאירועים כאלה... כן? כאלה שאין להם הסבר "הגיוני", אבל אתה יודע שהם קרו? מעין "נסים" קטנים? זו כוונתך? א י ל ה מבררת
 

הצופה.

New member
היי אילה

יום אחד שאלו מרבה רגליים כיצד הוא מזיז את הרגל ה 39 הוא מייד נפל על גבו
 

א י ל ה

New member
אה

מכיר את הסיפור על הפיל בקרקס שקשור ליתד? זה אפרופו מודעות... :)
 

הצופה.

New member
מנסה

רק רוצה להתחיל בזה,שלא בטוח שזה היה התחברות לאור. חושב שזה היה רגע של מודעות מוגברת. הדבר העיקרי שאני זוכר זה צמרמורת נעימה (כאילו הטמפרטורה האידיאלית) רואה ומסתכל..שומע ומאזין..נושם ומריח...חש ומרגיש.. ובעיקר שלוה, שלוה מתוקה. רגע שאתה לא מתגעגע לעבר,לא מתאוה לעתיד. אתה פשוט שם. הכי קרוב זה רגע של אחרי
מלווה ברגע של לפני
פלוס הרגע של באמצע
אבל בעיקר שהשלוה המתוקה של אחרי. ועוד משהו שאולי יעזור : מכירה את ההרגשה של לתת למישהו בלי לקבל או בלי מחשבה על לקבל סתם נניח שקמת למישהי בהריון באוטובוס מישהי שאינך מכירה אין מסביבך אף אחד שימחא לך כפיים ..את עם עצמך. באותו הרגע משהו ממלא אותך מעין סיפוק כאילו הראות מתמלאות בלי שנשמת עמוק הרגע הזה גם דומה התוספת הזו זו התוספת שלא מרגישים עם חמשת החושים והיא עושה את ההבדל בין להרגיש מודע לבין ההתחברות
ואם עד פה אני לא מובן כנראה שקשה להסביר לפחות לי.
 
זהוא זה, זוהיא ההתחברות אל האור../images/Emo24.gif

היי הצופה!!! ידידי אשריך התחברת, הצלחת להדליק את השטקר, אתה מסוגל להדליק את המנורה. אתה יכול להדליק כרגע את האור של כל עץ החיים, עם קצת תרגול תהיה מסוגל לעשות זאת בכל דקה ובכל שניה. שים לב איכן עוברת אותה צמרמורת. האם היא עוברת בגב לאורך עמוד השידרה? האם היא עוברת מלמטה למעלה כמו מכת ברק מהרגל השמאלית לימנית כלפי מעלה אל קודקוד הראש? האם הזרמים עוברים דרך כפות ידיך? אם אחת מהתשובות נכונה זאת התחלת הדרך. למד להתבונן בצמרמורות שלך, למד להקשיב להן. יש לך את זה. לך על זה... הרבה אור ואהבה אין סופית מיכל
 

הצופה.

New member
היי אילה

יום אחד שאלו מרבה רגליים כיצד הוא מזיז את הרגל ה 39 הוא מייד נפל על גבו
 
למעלה