בוקר טוב

בוקר טוב

אתמול בלילה קבלתי שיחת טלפון בהולה מאחותי שסיפרה לי שהיא מרוסקת לחלוטין עקב המצב של הבת שלה.אני גרה עם אמא שלי,אבל אמא שלי עדיין עובדת ככה שאני בבית לבד עד 5.הצעתי לאחותי להביא את הילדה אלינו לשבוע לפחות שיהיה לה זמן לעצמה.אני אוהבת את הילדה הזו מאוד..היא בת חמש ואנחנו קשורות מהרגע שנולדה.אז כמה קשה זה יכול להיות?אני לא מתכוונת לעשות אחורה פנה אלא להתמודד עם הילדה. סיכמנו שהיא תגיעה אליי ביום שישי בערב.טיפים?עצות? תודה, עמית
 
זה כואב מואד

לראות ילדים קטנים מתמודדים עם מחלה כזו או אחרת על אחת כמה וכמה שזו אחייניתך. השאלה היא מה היא אוהבת לעשות?!? תעשי איתה בעיקר מה שהיא אוהבת תזרמי איתה... בהצלחה רויטל.
 
הווו

היא אוהבת דיסני כמוני.והלשתולל..וחיות..היא אוהבת גם מים אבל קר מידי לבריכה אז התפשרנו על מקלחות ארוכות.היא מקסימה והיא אהבתי האחת והיחידה!
 
השאלה באיזה מצב הילדה?

הבת שלי קיבלה פסיכוזה בגיל 5 ושכחה כל מה שהיא ידעה עד אז, לא לדבר, לא צרכים ואפילו לא איך אוכלים, רק היתה מכונסת בתוך עצמה ולא יצרה קשר וכאשר נתקפה בחרדות צרחה ונתלתה עלי, או נשכבה על הריצפה ובעטה. אני זוכרת שפעם אחת ירדתי איתה לגינה השכונתית ביחד עם הבן הצעיר שהיה אז בן שנה וחצי וממש לא הצלחתי לחזור הביתה בגלל שהיא השתוללה, למזלי הגיעה חברה ועזרה לי, אז תלוי מאד מה המצב שלה, האם יש לה הזיות? חרדות? האם היא מודעת לסביבה? צר לי לומר לך את זה אבל אל תבני על מה שהיה ביניכם פעם, לעיתים כאשר המצב קשה הכל נמחק, וההתנהגות שהיתה פעם אינה בכלל אותה התנהגות. אני למשל איבדתי את הילדה שלי בגיל 5 וקיבלתי ילדה שונה לחלוטין, ועם השנים למדתי להכיר אותה והיא למדה מחדש חלק מהדברים שידעה (וחלק לא).
 
הייי

זו לא אותה ילדה..זה נכון.אבל היא פה מיום שישי ואנחנו עושות כייף חיים.היא מתקשרת יש לה הזיות אבל ברמות נמוכות והיא פחות או יותר מודעות לסביבה.הקשר בנינו התחזק במיוחד בתקופה שפרצה הפסיכוזה וחוסר הוודאות עד שאבחנו אותה ככזו
 
למעלה