בוקר טוב,

[יעל קליימן]

בוקר טוב,

יש לי שאלה בקשר להרטבה , אוריה בן 3.3 גמול ביום מזה שנה ובלילה חודש . יש לציין שאנחנו מחורידים אותו לפחות פעם אחת בלילה לפיפי לפעמיים פעמיים ואם לא לרוב הוא מרטיב . ביום יש תופעה אחרת של "אין לי פיפי" על אף שיש לו ואם אנחנו מחריכים אותו לגשת לשרותיים הוא מסוגל להתרוקן והרבה , בפעילויות שמענינות אותו הוא מוכן לשלם במחיר של הרטבת התחתונים והעיקר לא להפסיד. אתמול חברה אמרנ לי שזה נשמע לה בעית הרטבה ראשונית , ממש לא חשבתי בכיוון - האם גם לכם זה נשמע ככה?

 

[לאה_מ]

בזהירות, כי אני לא ממש מבינה בזה -

לא נשמע לי בגדר בעיה. לגבי הלילה - בדרך כלל נהוג לומר שבשלות לגמילת לילה היא כאשר הילד קם יבש מהשינה - כלומר, להוריד את החיתול בלילה כשאת כבר יודעת שהוא לא עושה פיפי בלילה. מאידך, גם אני הורדתי לבכור שלי חיתול בלילה (לבקשתו) לפני השלב הזה, והוא באמת לא היה מסוגל לעבור לילה שלם בלי לעשות פיפי, ולכן היינו לוקחים אותו לשירותים לפני שאנחנו היינו הולכים לישון (וגם ככה, עוד היו הרטבות פה ושם). זה לא להיט, מה גם שהרעיון הוא שהילד יתעורר מעצמו וילך לעשות פיפי, ולא שזה יהיה תלוי בהורים, אבל לפחות אצלנו זה נמשך מספר חודשים, ואחר כך הוא הצליח כבר ברוב הלילות להשאר יבש בלי הפסקת פיפי באמצע. אגב, הוא עד היום לא קם בלילה לעשות פיפי. אבל הוא גם מאד מודע לזה שחשוב ללכת לשרותים לפני השינה. כדאי לך גם להשתדל שאוריה לא ישתה בערך בחצי שעה שלפני השינה. זה גם מאד מקל. לגבי "אין לי פיפי" כדי לא להפסיד פעילויות אחרות - זו נשמעת לי תופעה מאד סבירה לגיל. גם הבן שלי לפעמים עושה את זה, ואני לא חושבת שיש לו איזושהי בעיה. מה שכן, אני לא מכריחה אותו לעשות פיפי. הוא מתאפק עד שהוא לא יכול יותר, ואז הוא בעצמו רץ לשירותים. אני חושבת שהוא יבין די מהר שעדיף לו להגיע לשרותים כמה דקות קודם.

 

[ליליה והגמדים]

נשמע לי

שחשוב לא לשמוע יותר מדי לחברות.... בעיית הרטבה ראשונית זה בגיל 5-6, ולא בגיל 3.3 בה לפחות רבע מהילדים עוד לא גמולים בכלל (לדעתי הבלתי קובעת). יש ילדים שמרטיבים בלילה עד גיל 5 וזו עוד לא ה"בעיית הרטבה ראשונית".

 

[יעל קליימן]

ואם היית יודעת איזו מן חברה..../images/Emo3.gif

תודה לכן..

 

[אלדורית]

../images/Emo45.gif מסכימה עם ליליה ולאה

 

[א אוהל]

../images/Emo41.gifנצל"ש לשאלת הרטבה בלילה

האפרוח, 3 ורבע, קמה רוב הבקרים יבשה. פעם בשבוע-שבועיים בורח לה פיפי בלילה והיא אפילו לא מתעוררת מזה. היום היא התעוררה שמחה ואמרה "לא ברח לי פיפי בלילה!" ודווקא כן...לראשונה מזה שבועיים

לא אמרתי לה כלום והורדתי את המצעים רק אחרי שהיא הלכה לגן. היא מתבאסת כל פעם שבורח לה פיפי, לכן העדפתי לא להרוס את השמחה שלה. האם צריך לדבר איתה על זה? זה בסדר שהסתרתי? אני מנסה שהיא תעשה פיפי הכי קרוב לשינה שאפשר אבל לפעמים היא צמאה באמצע הלילה ושותה (יש לה בקבוק ספורט קטן במיטה) כי קיץ וחם. מבחינתי זה ממש לא עניין גדול אם היא מרטיבה במיטה מדי פעם.

 

[אלדורית]

לא ממש הסתרת ממנה

היא הרי הרגישה רטיבות. יש לילדים קטנים חשיבה מאגית: הם אומרים דברים שהם רוצים שיקרו, כאילו שהם קרו--הם רוצים להאמין ולפעמים גם מצליחים בדברים בלתי-אפשריים שהם רוצים בהם. לא נראה לי שחשוב לעמת אותם עם ה"אמת". ממילא יש לדברים שהם אומרים משמעות אחרת מזו שמובנת לנו ולכן גם האמת קצת שונה. הקטנה שלי למשל הכריזה לפני כמה ימים שהיא ציירה איזה ציור שבת-דודה שלה ציירה לה. נו מילא. אני לא חושבת שזה חשוב להוכיח לה את טעותה, ואני לא חושבת שהמקרה של האפרוח שלך שתיארת שונה מהותית מזה. וטוב שזה לא ענין גדול מבחינתך!

 

[לאה_מ]

../images/Emo45.gif מסכימה מאד

 

[א אוהל]

../images/Emo10.gif

רק כתבתי בפורום ומרפי התערב... אתמול היא שוב הרטיבה בלילה במיטה והפעם, לראשונה, גם התעוררה מזה. בזעקות שבר

! הייתי בטוחה שהיה לה איזה סיוט איום ונורא. אבא קם אליה (תפקיד שלו, אני פחות נחמדה באמצע הלילה ממנו

) והיא סיפרה לו בבכי גדול ובהיסטריה שהיא הרטיבה את המיטה. הוא הרגיע אותה, ניקה אותה ואת המזרון (מצופה שעוונית), החליף לה מצעים והשכיב אותה חזרה לישון. הבוקר כשהיא קמה היא סיפרה לי את כל קורות הלילה בעצב. אני לא מבינה למה היא כל כך בלחץ מזה שמדי פעם בורח לה. זה לא כזה נורא. אולי זה הפרפקציוניזם שלה. ותודה על התגובות!

 

[לאה_מ]

זוכרת את הרעיון של להציע את המיטה

בשכבות? (נילון-מגבת-סדין וחוזר חלילה) אולי זה יתן לה תחושה של שליטה טובה יותר על מה שקורה (גם אם בורח לה פיפי היא יכולה להסתדר בכוחות עצמה).

 

[ff6aa]

לדעתיזה הפרפקציוניזם !!!!

גם אצלינו הבת היסטרית עם בורח לה.....

 

[דמעות של מלאכים]

אני לא בעד השיטה של להעיר את הילד

באמצע הלילה לשירותים מפני שאז הוא לא במצב של עירות ולכן הוא לא מודע ב- 100% למה שקורה סביבו. גם ההרטבה הלילית היא דבר שקורה שלא במודע. לנו היתה תקופה שסיון הרטיבה בלילות (חצי שנה בערך) אחרי שנולדה נועה ובהדרגה שמנו לב שהתופעה חולפת. כשהיא קמה בבוקר רטובה היא מספרת לי ואני תמיד מעודדת אותה ואומרת לה שזה לא נורא וזה קורה. לפני השינה אנחנו מקפידים לשלוח אותה לשירותים אבל אף פעם לא הערנו אותה באמצע הלילה כדי ללכת לשירותים.