אני יודע דבר אחד
והוא - לעשות ביד מול עיני ההמונים בכיכרות העיר, עד לבואה של המשטרה.
אבל אני גם יודע לשמור על איפוק רב, ומשתדל לחשוב.
השבוע האחרון מיקם מחדש את מצרים החדשה במוטיב מרכזי מאד באזור. הסיטואציה גרמה לחמאס להישען על מצרים, טורקיה , קטאר ואחרות - העדיפות פי מיליון מנוכחות איראנית מובהקת בעזה.
אין לי ספק כי לכל פעולה קיימים שיקולים פוליטים, אך למדתי כי סביבי, קיימות ישויות נוספות המושכות בחוטים ללא הרף - ומה שקרה כאן - המבצע קרע לאיראנים את החוטים לבובת החמאס, ושם אותם בידי המצרים - שבפירוש, למרות האחים המוסלמים שלהם - מקבלים בהחלט את נוכחותינו שלנו, וסולדים מהפלישה האיראנית לאזור - שנועדה ליצור כאן כאוס ובלבול, ובראש בראשונה - לגרום להסכם השלום בינינו ובין המצרים להתבטל.
בין הייתר - ההשפעה האמריקנית באיזור, בעזרת הנשיא המצרי - חזרה להיות רלוונטית - כך שמי שהכי הפסיד במבצע הזה - הם האיראנים !!!
ישראל העמידה את החמאס עם הגב לקיר, והחמאס - שעד לאתמול היה שלוחה איראנית לכל דבר (כמו חיזבאללה), פנה בייאושו למצרים, טורקים, לקטאר, תוניס, ולמדינות סוניות נוספות, שאמנם אינן אוהבות ישראל, אך עדיפות בכמה וכמה מונים מאשר נוכחות והשפעה איראניות בעזה.
תפיסת עולמך הנוכחית, לצערי, היא אימפולסיבית ואינה טקטית.
אני רחוק מאד מלהיות מצביע ליכוד, ליברמן וכו' - אני שמאלני רודף שלום ושיגולים - אך ראש הממשלה ביצע כאן מהלכים מדיניים אזוריים טאקטים מעניינים ,המשולבים עם המצרים והאמריקאים. יש כאן המון פעולות שמאחורי הקלעים.