רק שזה הולך להיות כזה סודי וחסוי, אכלת?..לא אכלת..צמת?..צמתי..עכשיו תראי את הלשון.. ושהסכום לא ירעיש,ושהשכנים לא ישמעו, ומי שאינו צם מרגיש.......מתבייש ונכלם.
אני לא צמה ולא מתביישת מאף אחד. שום דבר לא סודי ולא חסוי. מה שאני עושה זה ענייני ובטח אין חובת דיווח לאף אחד. מה שהכי חשוב זה שהחייל שלי הגיע הביתה ויש לנו אותו לסוף השבוע ואני מכינה לו את כל המטעמים שהוא אוהב ולא טעם כבר שלשה שבועות שלא היה בבית.
כל שנה אותה שאלה,מניחה את הדלי והסמרוט ליד דלת היציאה הראשית... "גמר חתימה טובה"..אני מברכת חזרה ואז.. "את צמה?..לא הא?..למה לא? כדאי מאמי כדאי..תצ'ומי.."
בעצם-אפפעם לא התביישתי, למעט אולי העובדה שלא ממש מבינה על מה צמים. לא רק אוכלים, גם הזמנתי את הורי אלינו לארוחת ערב, הכנתי 2 סירי חמין - אחד עם בשר השני צמחוני. החבר של הבת נמצא אצלנו גם. עשינו לנו ערב משפחתי נעים. הבן לא הצטרף - העדיף לאכול מוקדם יותר להיעלם עם אופניו. למי ששואל אם צמתי אני עונה ש"אני תמיד צמה - כשאני ישנה"