בוקר טוב!

[חסרת כנפיים]

בוקר טוב!

אתמול יצא לי לראות זוג במסעדה, האישה מסוג הבחורות הצעירות שזה עתה נישאו, לבושה לפי צו האופנה האחרון, שיערה ברובו גלוי ונדמה שהיא עושה טובה ששמה כיסוי ראש. בעלה, ילד , נראה מקסימום בן 20 לבוש בחולצה ורודה בהתאם לצבע הצללית של אישתו, (ישבתי עם אחותי בשולחן מולם) בתחילה חיכתי לעצמי וחשבתי ``וואלה, זה זוג מאושר!`` אבל כאשר המלצרית שפכה בטעות על חולצתו הורודה של הבעל את כל תכולת הקנקן שהגישה, אישתו החלה לצעוק, ולמרבה הפלא לא על המלצרית , אלא על בעלה. על חוסר זהירותו ועל כך שאינו שומר על חולצה יקרה שלטענתה הנורמלית היחידה שהיתה לו בארון, ויותר מזה שהיא בעצמה בחרה עבורו. והוא שהיה ספוג בנוזל כהה שיצר כתם גדול על ``החולצה החדשה`` (מסתבר) שתק. קם , לחש משהו באוזנה של אישתו ויצא מהמסעדה. כשראיתי את זה פשוט ידעתי שאצלי זה לא יקרה. יחוס החשיבות הזה לבגדים , לצבעים, לחיצוניות זה כל כך רדוד. לאחר 10 דקות הבעל הנזוף חזר לבוש ב``חולצה ישנה`` (אני משערת) לבנה, מכופתרת, וניכר היה שזה הלבוש הטבעי ולא המאולץ שאישתו כפתה עליו. לאישתו חשובה התפאורה. ולא התוכן בעצמו. אולי זה קשור לגיל ואולי לאופי. בכל אופן אני מרחמת עליו. סתם. . שיתפתי אתכם זאת נקודה שהציקה לי‎‎ המשך יומקסים לכולם!