צהריים טובים!
שבוע ראשון של חופש גדול מגיע לסיומו - ובנתיים
בלי עיין רעה
היה דווקא נחמד. כמובן זה דורש השקעה (של המווווווווווווון כסף) וגם השקעה של אנרגיה וזמן, אבל בהחלט יש תוצאה.... השבוע יצא שרק הבן שלי היה בבית בבקרים. זה דבר שלא קורה אף פעם, אלא אם כן הוא חולה - ואז זה להיות עם ילד נודניק בבית - אבל כאן, הוא היה חביב, רגוע נחמד. עשיתי לו "סדר יום" כדי שלא יהיה דבוק כל היום מול המחשב/טלויזיה, וכיוון שהציון שלו באנגלית היה... הבא נאמר בעדינות "לא משהו משהו " אז כל בוקר מתחיל בלימוד אנגלית - קודם כל זה נחמד לו התשומי אבל הוא גם יודע שברגע שהוא מסיים עם זה - מתחיל הקטע הנחמד של החופש...
היום יצאנו בצוותא לעיר הגדולה, גם קניתי לו כמה קישקושים, אך בעיקר סחבתי אותו איתי לקניות שונות, ודווקא הוא, השובב כל כך , היה סבלני ונחמד בעוד אמא שלו מחפשת סנדלים (לי לא לו), בוחרת חרוזים (זה לוקח שעות... ) מחפשת חניה (עוד כמה שעות...) - בעוד אחותו הנחשבת רגועה, כבר היתה חוטפת ג'ננה במצב כזה. מסתבר שכאשר הוא לבד - הוא שונה מאשר באינטרקיה המשפחתית.... ממש מעניין לראות את זה. חוץ מזה שהוא מצחיק יאללה, עם הערות משעשעות על כרזות או שאר דברים שפוגשים בדרך . הקיצר, כיף! הערכה והוקרה ממלאים אותי!!!