בוקר טוב

מיכל ל ל

New member
בוקר טוב../images/Emo42.gif

היום קמתי במצב רוח שונה לגמרי-שונה במובן החיובי הרגשתי שאני רוצה לחבק את כל העולם מסביבי
. נכון הצרות עדיין לא נעלמו, סבא שלי עדיין חולה, בעבודה מעצבנים אותי בטירוף והלימודים מעיקים לפעמים (ועוד אתמול שמעתי שבאונ´ הסמסטר נגמר מוקדם בגלל עיצומים היום הודיעו לי שזה בוטל והוא ממשיך כרגיל.אוףףף-רציתי חופש
) אבל.....למרות כל זה אז מה!!!!! החיים ממשיכים ואני יודעת שיש להם את הכוח שלהם. מאז הפעם האחרונה אצל הדיאטנית לא נשקלתי. אני מת מסקרנות לדעת מה קורה בתוך הגוף שלי ואם ירדתי עוד אבל אני לא עולה על המשקל כי אם אני רואה ירידה באיזו שהיא דרך מטורפת זה מדרבן אותי לאכול משהו בסגנון של...הנה ירדתי קצת אז אפשר יותר להכנע לשטן הקטן בראש כי יש מרווח...יש לי שריטה רצינית בנושא האוכל. אני ממשיכה ללכת למפגשים של OA וזה נותן לי המון כוח. רק בפגישה האחרונה התחברתי לזה ממש ואפילו התגברתי על הביישנות וממש פתחתי את הפה לדבר,לא האמנתי על עצמי אבל זה עשה לי טוב! ואחרי הפגישה כמה אנשים בא אלי וממש נתנו לי מחמאות ועודדו אותי והרגשתי טוב.גם לי מגיע לפעמים. היום להורים שלי יש יום נישואים והחלטתי להכין להם עוגה בהפתעה. עוגה ממש טובה-לא דיאטתית אבל מגיע להם וההורים שלי שלפעמים עדיין מצליחים להפתיע אותי קלטו את הרעיון ואמרו לי תודה רבה על המחשבה (הם יודעים כמה אני שונאת לעבוד במטבח) שהם מעריכים אבל הם רואים כמה אני נאבקת בעצמי והם לא רוצים שבגללם אני אאבק עוד ובשביל מה עוגה טובה אומנם אבל משמינה בטירוף. מרוב שרציתי לחבק גם אותם הבטחתי שבתור מתנה אני אקח מהם את כל העבודות בית לשבוע הקרוב.....אולי התנדבתי קצת מהר מידי
וואו איזו מגילה. היה חסר לי לכתוב לכם, יותר אני לא עושה את זה לעצמי. שתהיה לכם שבת שלום. אוהבת מיכל.
 

shellyxx

New member
זאת לא שריטה!!!!

אני ממש נגד לעלות יותר מדי על המשקל. א. יש שינויים שלא קשורים כמו אם שתית הרבה מים או תקופת מחזור ואז זה סתם מבאס. ב.למי אכפת כמה אני שוקלת העיקר שאני ארגיש סבבה אם איך שאני נראית וקילו לפה או לשם ,לא ממש קובע. ג. חוץ מזה חצי קילו באמת יכול לתת את אותו מרווח שטני... אבל אם אחרי חודש עולים ורואים ירידה יפה,בא לאכול רק את התאבון!!! ד וכל שאר האותיות.הפתיחות הזאת עושה דבר אדיר לגוף ולנפש. כשמוציאים את הכל זה כבר מרגיש כאילו ירד איזה קילו וחצי לפחות! ובקשר להורים...כמה בסיכומו של דבר את זאת שתאהבי את עצמך על המחוות הקטנות האלו. שמרי על האופטימיות , זה מדבק! סופ"ש נעים!
 

אביטל +

New member
מיכל

מגיע לך טפיחה רצינית על השכם (וירטואלית בלבד, לא לדאוג...) למרות כל הקשיים נשמע לי שאת מתמודדת נהדר עם הכל. אני יודעת איך זה כאשר הדברים מצטברים ונערמים ואנחנו צריכים למצוא מפלט והאוכל נראה מפלט כל כך טוב ונעים. ואת עומדת בזה נהדר. אני מאוד שמחה לשמוע שאת מסתדרת עם OA, כשזה עובד זה עובד נהדר. נשמע שאת מקבלת תמיכה ממהורים וזה ממש עוזר ונותן הרגשה טובה. גם לדעתי התנדבת מוקדם מדי...
באמת לא כתבת מזמן וחסרת לכולנו, אז תחזרי אלינו בבקשה סופ"ש נעים
 

לי לי

New member
היי מיכל../images/Emo42.gif

למרות המכשולים, את נשמעת הרבה יותר אופטימית - תמשיכי כך!
 
מיכל, את כותבת - משמע: אני קיים!!

אני מאוד שמחה שלקחת החלטה לחזור לכתיבה, למשהו בכלל (!) (ר´ כותרת). זאת ההתחלה. אח"כ יגיעו כל ה"מגיעים" האחרים למיניהם שתרגישי לגיטימציה "לקחת" אותם. זה צעד ראשון. נכון יש לנו "שריטה" (?). אבל זה לא אומר שאין ממנה חזרה! לוקח זמן להחזיר את השפיות. אבל ברגע שאנחנו חדלים מלברוח מלהביט ישירות בדמותנו שבמראה... על סגנון החיים שלנו, לחתור להבנה מעמיקה של הצרכים של ציפור נפשנו ולתת לה מה שהיא משוועת לה, לעשות - כי חוסר העשייה פועל כיד עלומה שלילית שפוגעת בחלקה הטובה והנפלאה שלנו. אז נצמח נתקדם נגיע למקום הטוב "ההוא". בשביל זה צריך לעשות - כי רק כך ניבנת תחושת ההישג והמשמעות ודלת לפריצת כוחות האור = החיוביות "לשרוף" את הדרך. הזמן יעשה את שלו - אם אנחנו נעשה את שלנו! תתפסי בכנף של מה שעשית עכשו: שכתבת. ותמשיכי איתה הלאה. איתך כל הזמן, דליה.
 
למעלה