בוקר טוב ...../images/Emo39.gif
שבת שלום ובוקר טוב חזרתי לכתוב קצת אחרי תקופת צינון והתכנסות פנימה ולנסות להבין מה קורה . כחלק מן החיפוש העצמי שלי אני מנסה להכיר דרך הפורום האנטרנטי. ושמתי לב שאנשים שופטים אותך על פי תמונה בלבד התחלתי כבר להתרגל לזה בהתחלה נפגעתי הרי אי אפשר להכיר מישהו לעומק על סמך תמונה ואנשים חופשי שופטים על סמך תמונה ראשונית. לא ברור לי מה אני רוצה עכשיו מחיי בנושא של קשר או קשר או סתם סטוץ אבל אני לא בנוי לסטוצים וקשר אנשים מחפשים יפים וחתיכים ואני יודע שיש לי נשמה גדולה וטובה בהתללה נפגעתי וכעסתי אבל לומד להשלים עם זה. לא יודע עדיין לאן לקחת את עצמי מה שכן המשפחה מאוד לוחצת בקטעכ של דת וחתונה כשאני נוסע לבר אותם מידי פעם. מרגיש שאני נמצא בצומת דרכים מאוד מאוד רצינית, ולא יודע מה לעשות או מה להחליט אני נמצא בשלב שאני לא כל כל יכול להקשיב לבעיות של אנשים אחרים ואני ממש זקוק להיות בקשר עם אנשים תומכים .וקצת קשה לי למצוא במקום איפה שאני גר כרגע כי זהו מקום קטן. אני עברתי את השלב של הדכאון אני חושב בשבוע שעבר. אבל כל כך חסרים לי המפגשים עם אנשים לנסוע לטייל. אני קצת מוגבל כרגע מבחינות אישיות .מזל שיש את המחשב ואת האנטרנט אבל בשלב מסוים גם זה מתחיל להימאס. אני יודע שיש כל מיני דרכים חילופיות כמו לצאת לטיים לטבע אבל אני טיפוס שלא אצא לבד למקומות שאני לא יכול להגיע כי אני לא נייד וכאן לא מרגיש בנוח לצאת לפארק לבד מרגיש שאני חשוף מידי אולי זה סתם בראש שלי לא יודע אני מאוד רוצה לצאת מהמצב הזה חשבתי אפילו להתחיל שיחות עם פסיכולוג אבל לא יכול להרשות לעצמי העלות כל כך יקרה שאני מעדיף להשתמש עם הכף לצרכי היום יום השוטפים. המשפחה לא מבינה אותי בכלל וכרגע יש איתם קצרים נמאס לי להיות הקורבן שלהם כל הזמן אז התחלתי להציב להם גבולות וזה לא מוצא חן בעיניהם בכלל. אני מניח שהתקופה הזו תעבור מתי שהוא . זהו בנתים תודה על ההקשבה אופירי
שבת שלום ובוקר טוב חזרתי לכתוב קצת אחרי תקופת צינון והתכנסות פנימה ולנסות להבין מה קורה . כחלק מן החיפוש העצמי שלי אני מנסה להכיר דרך הפורום האנטרנטי. ושמתי לב שאנשים שופטים אותך על פי תמונה בלבד התחלתי כבר להתרגל לזה בהתחלה נפגעתי הרי אי אפשר להכיר מישהו לעומק על סמך תמונה ואנשים חופשי שופטים על סמך תמונה ראשונית. לא ברור לי מה אני רוצה עכשיו מחיי בנושא של קשר או קשר או סתם סטוץ אבל אני לא בנוי לסטוצים וקשר אנשים מחפשים יפים וחתיכים ואני יודע שיש לי נשמה גדולה וטובה בהתללה נפגעתי וכעסתי אבל לומד להשלים עם זה. לא יודע עדיין לאן לקחת את עצמי מה שכן המשפחה מאוד לוחצת בקטעכ של דת וחתונה כשאני נוסע לבר אותם מידי פעם. מרגיש שאני נמצא בצומת דרכים מאוד מאוד רצינית, ולא יודע מה לעשות או מה להחליט אני נמצא בשלב שאני לא כל כל יכול להקשיב לבעיות של אנשים אחרים ואני ממש זקוק להיות בקשר עם אנשים תומכים .וקצת קשה לי למצוא במקום איפה שאני גר כרגע כי זהו מקום קטן. אני עברתי את השלב של הדכאון אני חושב בשבוע שעבר. אבל כל כך חסרים לי המפגשים עם אנשים לנסוע לטייל. אני קצת מוגבל כרגע מבחינות אישיות .מזל שיש את המחשב ואת האנטרנט אבל בשלב מסוים גם זה מתחיל להימאס. אני יודע שיש כל מיני דרכים חילופיות כמו לצאת לטיים לטבע אבל אני טיפוס שלא אצא לבד למקומות שאני לא יכול להגיע כי אני לא נייד וכאן לא מרגיש בנוח לצאת לפארק לבד מרגיש שאני חשוף מידי אולי זה סתם בראש שלי לא יודע אני מאוד רוצה לצאת מהמצב הזה חשבתי אפילו להתחיל שיחות עם פסיכולוג אבל לא יכול להרשות לעצמי העלות כל כך יקרה שאני מעדיף להשתמש עם הכף לצרכי היום יום השוטפים. המשפחה לא מבינה אותי בכלל וכרגע יש איתם קצרים נמאס לי להיות הקורבן שלהם כל הזמן אז התחלתי להציב להם גבולות וזה לא מוצא חן בעיניהם בכלל. אני מניח שהתקופה הזו תעבור מתי שהוא . זהו בנתים תודה על ההקשבה אופירי