בהחלט יום טוף../images/Emo9.gif היום במבחן שהיה לי
נתנו לי את התוספת זמן לעשות בסיפריה בלי השגחה של מורה לא שהייתי צריך כי זה היה כל כך קל... כל הקטע היה לכתוב ואחרי זה ראיתי את אפיג'י(שי) שהתחיל לדבר איתי על זה שאיזושהי סגנית שהבת שלה לומדת בכיתה שלי נראת פחות מפחידה בגלל שיש לה תסרוקת חדשה בינינו זה לא ממש משנה לי
היא ממילא לא לימדה אותי עדיין
וגם לא תלמד כי היא מלמדת רק בחטיבה ובתיכון היא כבר לא מלמדת האמת שחבל... זה היה יכול להיות מצחיק אם היא הייתה צריכה להוציא את הבת שלה מהשעור
שכחתי כמה כיף להתאמן.. אחרי 5 חודשי סתלבט, כל שריר ושריר מורגש.. הם עמדו בזה יפה, באמת כל הכבוד להם. פגשתי כמה בנות שהיו איתי בשכבה וכמובן, איך לא, דיברנו על התפקיד שלנו בצבא, ומסתבר שיש אנשים שמודעים לקיומו של הבסיס/"קיבוץ" הזה..
אתם יכולים להפסיק לדאוג... היום היתה הפעם הראשונה שנסעתי לבד למנהטן, הסתובבתי לבד בסאבווי, ( c הכחולה), סידרתי את סידוריי וחזרתי הביתה רעבה ועייפה. הגיע הזמן שאני אעשה זאת אחרי חצי שנה כאן, לא? אז גם אני גאה בעצמי....
בצהריים קיבלתי טלפון מחיים: "ניצן, תכין את המנגל אנחנו מגיעים בערב" חיוך נמרח לי על הפרצוף, והתחלתי להתכונן, קצת לסדר קצת לנקות. בשעה 19:00 הם נחתו. הם והבשר, אוי הרבה בשר, היינו פה 7 אנשים מתוכם 2 נשים. והייתה פה כמות בשר בשביל 20 (ואני לא מגזים) אז הכל נגמר כמעט, נשאר רק בלוק סטייקים אחד. שכבר תוכנן למחר לחסל אותו בארוחת צהריים אני וחיים לבד. (מה?! יש שם רק 5 סטייקים) ולכל מי שלא בטוח, כן מדובר באותם סטייקים שהיו במפגש ושהיו בארוחת ערב של אפי. זה הסוג המובחר, אז עכשיו אני שבע, מתכונן להתלבש ולצאת לאיזה מסיבה טובה. סוף שבוע טוב לכולם, וסטייקים ביד רחבה כמובן... טאז, השד הרעב