בוקר טוב...

[אודרי11]

בוקר טוב...../images/Emo140.gif

לא מצליחה לישון, למרות שעבדתי אתמול כמו חמור, והיו לי אורחים כמעט עד חצות, בקושי הצלחתי להרדם, והתעוררתי כבר לפני שעה...אולי האנדרנלין? היתה אתמול ארוחה מוצלחת ביותר, הילדים שלי כבר רגילים , אבל האורחים מחו"ל לא הפסיקו להתפעל ולקחו שוב ושוב תוספות....

אז היום יום מנוחה עד הצהריים, אז ניקח את האורחים מבית המלון וניסע איתם לאכול ארוחת צהריים אצל אחותי הבכורה (גם מיקאלה ובעלה מצטרפים לארוחה

) אולי שווה שרשור...אבל יש לי מחשבות על איך החיים שלנו היו נראים בלי הארוחות המשפחתיות האלה, לדעתי זה מאד מגבש, במיוחד כשהילדים עוזבים כבר את הבית, וזו דרך להפגיש את כולם ביחד.

 

[אמא לבוגרים]

שבת שלום והי../images/Emo141.gif

כייף הארוחות הללו. ד"ש למיקוש בצהרים. אנחנו כהרגלנו - שבת בבוקר שחייה. הארוחה כרגיל על בעלי והיום המתכון שייך לעולם הים. שיהיה לכולם אחלה יום. תגידי מאוד לח אצלכם ? אני נוחתת שם עוד כמה ימים.

 

[כל שנה בדצמבר]

בוקר אור וחם, הבעל והילדים ילכו לסרט, אני אלך

לאחותי ואז ניפגש לצהריים.

 

[אור חבצלות]

../images/Emo42.gifבקר טוב בקר אור, כהרגלי משכימה

עם הצפורים ויוצאת רכובה על האופניים. והבקר אצלינו שמים מעוננים לא ראיתי לא הרגשתי את השמש, שכרגיל מכה בי ללא רחמים. אבל הלחות, הלחות... הארוחות המשפחתיות הן תענוג אמיתי. וכבר אמרתי ששבת ללא אורחים מתחילה בתענוג ובהנאה מהשקט שהופך אט אט למטרד. הצורך הזה להיות מוקפים במשפחה... ומחר חוזרת לשגרה. נגמר החופש. שבת שלום.

 

[מיקאלה1]

בקר טוב שמחה שנהנו אודרי ../images/Emo140.gif

אצלי פעם בשבועיים ערב שישי מפגש משפחתי עם ארוחת ערב - כיף ונעים ביחד. במשך השבוע אני נפגשת עם הבנות והילדים לפחות פעם בשבוע. אוהבת גם את ימי השיישי שאנחנו לבד, הכל בסטלבט פחות משמין אין פיתויים של עוגות טובות.

 

[m i t a l y]

בוקר טוב לכולן/ם ../images/Emo13.gif

אני כבר אחרי שיחת בוקר נעימה ומרגיעה בטלפון

עם מישהו מאוד טוב וחכם לי... מתכוננים לארוחת בוקר אחרי סיפור במיטה וריח של ביצה טעימה בבית |ביצה|. אני עושה כל ערב שישי (וגם באמצע השבוע אם מתאפשר) ארוחה חמה ומבושלת למשפחתי. בד"כ בסופי שבוע ילדיו של בעלי מוזמנים ואז אנחנו גם מדליקים נרות ושרים שירי שבת, או שלעתים רחוקות אמי מגיעה עם בעלה. ארוחות משפחתיות עם המשפחה המורחבת יותר אנחנו עושים רק בימי הולדת וחגים, אבל אותם אני בד"כ שונאת כי לרוב הם טעונים מאוד ואני לא נהנית.

 

[alona 9]

בוקר אור..

העץ המשפחתי שלנו לצערי,דליל מאד..רשמתי הזמנה לגלגול הבא, רוצה עוד אחים ואחיות סביבי, וילדים...מקיר לקיר,לפחות ארבעה, את צודקת אודרי,זה מאד מגבש, איך זה היה נראה בלי??....עצוב מאד.. וגם כשזה מתוך בחירה להיות בלי.....זה עדיין עצוב מאד..

 

[אמא לבוגרים]

אלונה../images/Emo39.gif

יש משפחות שהן אויב זרים זה לזה וחלקם אף אויבים כמעט זה לזה. קוראים מהם בפורומים רבים. ויש חברים. נכון שחברות מבוססת בעיקרה על אינטרס , אך חברים בוחרים ויש בזה מין היייחוד.

 

[alona 9]

מאם המשפחה הקטנה שלי

הם האנשים הכי יקרים לי בעולם..אני מתכוונת לאח יחיד,גיסה נפלאה,שניתנה לכולנו במתנה לפני 36 שנה..אני מתכוונת לאחיינים משגעים ולנכדיו המקסימים..כמובן שיש לי גם אמא יקרה וטובה..אבל הבעיה היא שכאלה אנשים הייתי רוצה עוד ועוד... הבנות האהובות שלי וכמובן בן זוגה של בתי הקטנה (5 שנים)..אני חושבת שאהיה לו חמות טובה,וסבתא משוגעת,מבלי להתערב להם יותר מידי....

אני חיה בשלום עם כולם..(קשה לריב איתי) אפילו עם אחות אבי בנותי, שגרה לא רחוק ממני, אנחנו חברות טובות,ואין קשר לקרע שנוצר בין אחיה לביני...

 

[m i t a l y]

אלונה ../images/Emo24.gif

לא רוצה להצטרף לשרשור ההיכרות?

(אני לא מכירה אותך)

 

[alona 9]

נעים מאד בובה...../images/Emo4.gif מנווה תרצה נכון?../images/Emo3.gif

 

[אמא לבוגרים]

אבל אני באמת לא

ונראה לי רזומה מרשים

 

[גלבועא]

בקר חם, חם מאוד אפילו

כפי שכבר כתבתי אנחנו "זוג צעיר". אז מורחים את הזמן. אני חייב לציין בענין הארוחות, שאצל הוריי זו היתה אחת החוויות הבלתי נסבלות בעליל. [נכון, האוכל היה טעים] אבל זמן הארוחה לא הוקדש לעניני משפחה אלא לענינים אחרים, ושימש שדה קרב קבוע בין הוריי על חשבוננו. אשר על כן, מעולם לא יצרנו זוגתי ואני את חובת הארוחות המשפחתיות. איננו רואים בהן משהו מקרב/מאחד.

 

[אודרי11]

הארוחות אצלנו אינן חובה...הן זכות

הילדים שלי אוהבים את הארוחות האלה...הם מאד עסוקים כל השבוע, וכמעט ולא נפגשים עם האחים שלהם...אז ככה נפגשים בבית של ההורים, האוירה מאד שמחה ונינוחה, אנחנו מזיזים הצידה את שולחן הסלון, מניחים עליו שמיכה עבה..שהקטנים לא יחבטו את הראש שלהם במקרה של נפילה...מביאים את סלסלת הצעצועים, ואת הכסאות הקטנים ושמחה וששון...ואוכלים ומדברים וצוחקים, אנחנו רצים אחרי הקטנים, מחבקים מנשקים מאכילים מנגבים ריר...ושוב מנשקים