בוקר טוב עולם

בוקר טוב עולם

קפה חם על הבוקר עם חלב בלי חלב עם סוכר בלי סוכר
טוב ג'ס החלטתי לבדוק את עניין האוטובוס ואתמול אחרי המון המון זמן נסעתי לסידורים אז אמרתי עזבי רכב צריך למצא חניה ועוד לשלם ג'ס אמרה שירדו המחירים אז מגיע לדן פידבאק על כך ואני זו שאתן ומה אני אגיד לא רק המחיר ירד כבר שכחתי מזה לשבת במושבים האלה של הארבע מול שניים שאת לא יודעת לאן להסתכל ואיפה לשים את הרגלים ולא רק זה ישבו ממולי זוג זקנים שלא פחות ולא יותר דברו ברומנית ואני לא יכולתי שלא להקשיב כל כך הרבה זמן לא שמעתי את השפה המתנגנת הזו והיא הזכירה לי נשכחות שלא יכולתי לחייך והם כל פעם הסתכלו עלי ואני שומעת ומבינה שהם אומרים זאת מחייכת לעצמה כנראה ניבונה דה קאפ ואז אני שנראת כמו טריפולטאית מקורית אומרת להם ברומנית אני לא משוגעת שניהם
אתתתתתתת רומניהההההה ואז התחלתי לדבר עם החמודים האלה טוב אולי זה נשמע כמו ילד שלוקחים אותו סוף סוף באוטובוס אבל יש משהו בדוחק ובנסיעה היומיומית ואם זה בשעות קבועות עם אנשים קבועים שיהיה לכולם אחלה יום
 

ניקולי

New member
בוקר טוב ../images/Emo42.gif ../images/Emo24.gif

ראשית נופר הרבה זמן לא שתיתי מהקפה שלך ממממממממממ... טעים! שנית הזכרת גם לי נשכחות.. יאלה תראי מה זה איך הזמן רץ..אוטובוסים..אני זוכרת את האטובוסים הישנים עם מושבי העץ זוכרת??? ועמודי הברזל נו.. את בטח זוכרת אלו עם הגומי שקשור בין עמוד לעמוד.. אמא שלי תמיד היתה מרימה אותי ע"מ שאני אצלצל.. שיוו
איך אהבתי לצלצל ... חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
שיהיה לכם אחלה בוקר טוב..
 

בת ה י ם

New member
ממש חיים שכאלה ../images/Emo6.gif

"קרוסלה" שכונת חיים וכו חחחחחח בוקר טוב - אני עדיין בקו השפיות (היום ה2 לחופש) (שוקו צבע לבלונד כסוף
) תודה על הקפה
 
משהו נחמד תקראו

מדען אחד, חי כל הזמן מודאג מבעיות העולם, והיה נחוש בדעתו למצוא להן פתרון. הוא העביר ימים ולילות במעבדה שלו כדי למצוא תשובות לספקות שלו. יום אחד, בנו בן ה-7 פלש למקום ההתבודדות שלו, נחוש לעזור לו בעבודתו. המדען, עצבני בגלל ההפרעה, ניסה שהילד ילך למקום אחר. כשראה שזה בלתי אפשרי להוציא אותו משם, חיפש משהו שיוכל לספק לילד תעסוקה, ויסיח את דעתו. הוא הוציא מאיזו חוברת דף עם מפת העולם, גזר אותה להמון חתיכות, ונתן לילד יחד עם גליל נייר דבק, ואמר לו: "אתה אוהב פאזלים, נכון? אז אני אתן לך את העולם לתקן, הנה העולם כולו מפורק, נראה אם אתה יכול לתקן. תעשה את זה לבד לבד". הוא חשב שלילד ייקח ימים עד שיצליח להרכיב את המפה, אבל כמה שעות לאחר מכן, כבר שמע את קולו של בנו קורא לו ברוגע "אבא, סיימתי, הצלחתי להרכיב הכל". בהתחלה, האב לא האמין: זה לא ייתכן, שבגיל שבע יוכל הילד להרכיב מחדש מפה שמימיו לא ראה!!! אבל הוא הניח את רשימותיו, וניגש לבנו, כשהוא בטוח שהוא הולך לראות עבודה מבולגנת... להפתעתו, המפה הייתה מושלמת, כל החתיכות היו במקומן. איך זה ייתכן? איך הוא עשה את זה? "אתה לא ידעת איך נראה העולם", אמר המדען לבנו, "איך הצלחת?" "אבא", אמר לו הילד, "אני אמנם לא ידעתי איך נראה העולם, אבל כאשר תלשת את הדף מן החוברת, ראיתי שבצדו השני יש תמונה של אדם. כשנתת לי את העולם לתקן, אני ניסיתי, אבל לא הצלחתי. זה היה הרגע שבו נזכרתי בתמונה של האדם מהצד השני, הפכתי את כל החתיכות, והתחלתי לתקן את האדם, שאני יודע איך הוא אמור להיות. כשהצלחתי לתקן את האדם, הפכתי אותו, וראיתי שהצלחתי לתקן את העולם
 
למעלה