יפה אבל...
יש לי כמה בעיות אם כל הגנים המעוצבים האלה ותרשי לי לפרט -
1. עיצוב הגן - הוא יפה הוא מקסים והכל אבל לפי דעתי והתחושה החינוכית שלי עיצוב הגן צריך להתבצע לפי הילדים בגן ואיתם. צריכה להיות אפשרות לגננת לשנות כל חודש - חודשיים לפחות את המרחב הגני. אפילו אם מסתכלים על הטעמים לוגיסטים של ניהול גן - בחורף הגן צריך לאפשר יותר מרחב כי הילדים לא יוצאים לחצר והם צריכים מרחב ובאביב ובקיץ אפשר לעשות יותר פינות ומוקדים ולחלק את הגן. ומה מבחינת הילדים - יש שנים שיש יותר בנים וצריך יותר מרחב ויש שנים שפחות. גן לא נבנה לשנה אחת , הוא נבנה לכמה עשרות שנים. איפה המקום של הגננת כמנהלת הגן לעצב את הגן כרצונה? להוסיף ולגרוע לפי הבנתה החינוכית וצרכיה? יש שנה שאת הילדים מעניין מוקד ההרכבה ויש שנה שמוקד המשפחה או המרפאה. זה חלק מתפקידה של הגננת להחליט איזה הדגשים היא רוצה לתת לגן שלה.
2 . לוחות - שמחתי שראיתי מקום ללוחות כלשהם אבל זה נראה לי מעט מדי לפי התמונות (ספרתי 3 לוחות - אחד גדול ושניים קטנים יותר). לפי התמונות הגננת תתצטרך להחליט האם הלוחות הם בשביל תוכן לימודי או מקום להצגת היצירות של הילדים. לא ראיתי מקום למוקדי הלמידה שמפקחות כל כך אוהבות אז אני תמהה איפה הגננות "יתקעו" אותן כי לא נראה לי שהמפקחת תוותר , אבל אולי... בכל מקרה לפי דעתי כמו שגן צריך לשקף את אופי הגננת כך , לפי דעתי לפחות הוא צריך לשקף את הילדים והיצירתיות שלהם. לא אהבתי שכל הלוחות הן לוחות מחיקים ומגנטים , אבל זה גם לא נורא בעיניי. רק שזה נורא קצת...
3. לא יודעת מה קורה בגנים האלו אבל בגנים מעוצבים אחרים שהייתי בהם (גנים עירוניים אני מתכוונת) הייתה את הבעיה הזאת והיא אי נתינת דגש להתנהלות היומיומית של הגן. כלומר למשל עיצוב הגן והחצר בצורה מקסימה ויפה ואסטטית אבל אי נתינת דגש עללא יודעת איך לקרוא לזה, היכולת של הגננת והסייעת לראות את רוב המרחב. כאשר מעצבים חצר בצורה של ר זה מקשה על גננת וסייעת לראות את כל 35 הילדים. או גן בצורת ח או ך . הייתי בגנים כאלה, מבחינת הגננת זה סיוט והרבה פעמים זו הסיבה שנגיד פינות מסויימות לא פתוחות כל הזמן אלא רק בשעות מסויימות וזה חבל. צריך לדאוג שמבוגר יוכל לראות את מרבית המרחב הגני ומחיצות לעשות מרהיטים נמוכים כשהגננת יכולה להזיז . זו דעתי לפחות. איך השירותים מעוצבים? האם הכיורים נוחים לשימוש או הקטנים האלה שמשפריצים לכל מקום?
בקיצור יפה מאוד אבל הרגיש לי מוסדי מדי , בייחוד מראה השולחנות המסודרים ככה.
יש הרגשה של קבוע ואני לא אוהבת דברים קבועים.
כשאני מסתכלת אז אני עושה את החשבון לפי זה שהאם הייתי רוצה לעבוד בגן כזה או לא ומהסתכלות בתמונות בלבד נראה לי שממש לא.
אולי אני מיושנת אבל אני אוהבת קירות לבנים (לפי דעתי יש מספיק צבע מסביב, לא צריך להכניס הרבה אלמנטים נוספים)
הצעצועים, הספרים והציורים של הילדים צבעוניים. הקירות צריכים לשמש רו
הציורים של הילדים צריכים לקשט את הקירות ולא קישוטים קנויים.
אני לא אוהבת ארונות גדולים שקשה להזיז (גם מבחינת ניקיון
) אלא ארוניות על גלגלים בגבהים שונים שאפשר להזיז ואם אפשר שהיו בצבע עץ.
לא אוהבת שטיחים מקיר לקיר אלא שטיחים שתוחמים מרחב פעילות.
אחד מהדברים שאהבתי בגנים המונטסוריים הוא השטיח ה"אישי" שילד פורש לעצמו כאשר הוא בונה או רוצה מרחב אישי.
השאלה שלי היא כמה אפשר "לשחק" באמת עם העיצוב. האם מותר לגננת שקיבלה את הגן לערוך שינויים או שהמילה האחרונה היא המעצבת?
כי זה מה שבאמת מפריע לי אם אני חושבת על זה ...
אבל קראתי כתבה על הגנים האלה בעיתון ושם היה כתוב שהתייעצו גם עם הגננות שהיו אמורות לקבל את הגנים אז אני כבר לא יודעת מה לחשוב...
