בוקר טוב לכולם
לכותבים הפעילים ,לקוראים הפסיביים , למאוכזבים ,למבולבלים, לאלו המרגישים נפלא ,לאלו שמרגישים פחות נפלא, לאלו שלא מבינים על מה המהומה ולאלו שנפגעו בצדק או שלא בצדק... מה שקרה כאן לאחרונה הוא בעצם מה שתמוז התריע עליו כבר בהודעתו הראשונה. ואני ארשה לעצמי לפתח קצת יותר את הרעיון. הפורום הזה (כמו פורומים רבים ברשת ואינטראקציה וירטואלית בכלל) יוצר אשליה מסויימת שמאד מפתה להאמין בה. משתתפים שונים בפורום פיתחו ציפיות כאילו ניתן לקיים כאן קבוצה אוטופית. קבוצה שלא יחולו עליה הדינמיקות שמתרחשות בדרך כלל בקבוצות. קבוצה שרק תעטוף באהבה,משהו שכולנו חולמים עליו,חברה אוטופית אידיאלית ללא שנאה קינאה, סטראוטיפים, תיוגים,השלכות וכד´. ובכן בכל אדם יש מלאך, אך בכל מלאך יש גם אדם. זה אנושי לגמרי ואין שום סיבה שקבוצה שהחלה את האינטראקציה בצורה וירטואלית תקיים במציאות דינמיקה שונה מזו המוכרת בכל הקבוצות האנושיות על פני כדור הארץ ולאורך ההיסטוריה... הדינמיקה הוירטואלית שונה מאד מזו שבמציאות הפיזית. אינני מזלזל בביטויי האהבה שמובעים גם באופן וירטואלי וגם באופן פיזי. הבעייה היא בפיתוח הציפיות כאילו אפשר באמת ליצור קבוצה גדולה שרק תאהב כל הזמן ותקבל את כולם באופן שווה ... כולנו אנושיים כולנו סוחבים איתנו מטענים ,מבצעים כל הזמן באופן לא מודע השלכות,נפגעים,פוגעים,רוצים שיאהבו אותנו, רוצים להתקרב וחוששים,מפתחים מגננות בקיצור:אנושיים. אין ספק שבפורום הזה יש קבוצה גדולה של אנשים שהם באמת מיוחדים ,רגישים,חכמים ,מלאים באהבה,אבל עדיין אנושיים וזה אומר שהם גם פוחדים,מתגוננים,כועסים,נפגעים,זקוקים לאישורים חברתיים וכד´. אני באופן אישי לא פיתחתי ציפיות כאילו הגעתי אל גן העדן האבוד כשנכנסתי לפורום הזה. מדובר בקבוצה אנושית לחלוטין,שיכולה להתקיים באופן נפלא כמו קבוצות אחרות ולהעניק ולקבל אהבה .אבל בדיוק כמו בקבוצות אחרות יפעלו כאן אותן דינמיקות ... מה שעצוב לי זה שאנשים אכן נפגעו כיוון שתלו ציפיות מוגזמות ואני רוצה לקוות שעדיין לא היתה התרסקות של אף אחד(כפי שניבא תמוז)ושהבועה התפוצצה בזמן. זה לא אומר שהפורום התפרק זה רק אומר שכולם כאן למדו שזו המציאות ולא המצאנו שום דבר חדש,וזה עדיין יכול להיות בית נהדר למי שרוצה להרגיש טוב ולקבל תמיכה והבנה ... וכן- גם להיפגש ולבטא אהבה באופן פיזי,ולהבין שזו קבוצה כמו כל קבוצה ,רק להשתדל להכיר במגבלות האנושיות שלנו ולהשתדל לקבל כל אחד כפי שהוא... אני מקווה שלא נשמעתי יותר מדי "אקדמי" ... הרבה אהבה משה
לכותבים הפעילים ,לקוראים הפסיביים , למאוכזבים ,למבולבלים, לאלו המרגישים נפלא ,לאלו שמרגישים פחות נפלא, לאלו שלא מבינים על מה המהומה ולאלו שנפגעו בצדק או שלא בצדק... מה שקרה כאן לאחרונה הוא בעצם מה שתמוז התריע עליו כבר בהודעתו הראשונה. ואני ארשה לעצמי לפתח קצת יותר את הרעיון. הפורום הזה (כמו פורומים רבים ברשת ואינטראקציה וירטואלית בכלל) יוצר אשליה מסויימת שמאד מפתה להאמין בה. משתתפים שונים בפורום פיתחו ציפיות כאילו ניתן לקיים כאן קבוצה אוטופית. קבוצה שלא יחולו עליה הדינמיקות שמתרחשות בדרך כלל בקבוצות. קבוצה שרק תעטוף באהבה,משהו שכולנו חולמים עליו,חברה אוטופית אידיאלית ללא שנאה קינאה, סטראוטיפים, תיוגים,השלכות וכד´. ובכן בכל אדם יש מלאך, אך בכל מלאך יש גם אדם. זה אנושי לגמרי ואין שום סיבה שקבוצה שהחלה את האינטראקציה בצורה וירטואלית תקיים במציאות דינמיקה שונה מזו המוכרת בכל הקבוצות האנושיות על פני כדור הארץ ולאורך ההיסטוריה... הדינמיקה הוירטואלית שונה מאד מזו שבמציאות הפיזית. אינני מזלזל בביטויי האהבה שמובעים גם באופן וירטואלי וגם באופן פיזי. הבעייה היא בפיתוח הציפיות כאילו אפשר באמת ליצור קבוצה גדולה שרק תאהב כל הזמן ותקבל את כולם באופן שווה ... כולנו אנושיים כולנו סוחבים איתנו מטענים ,מבצעים כל הזמן באופן לא מודע השלכות,נפגעים,פוגעים,רוצים שיאהבו אותנו, רוצים להתקרב וחוששים,מפתחים מגננות בקיצור:אנושיים. אין ספק שבפורום הזה יש קבוצה גדולה של אנשים שהם באמת מיוחדים ,רגישים,חכמים ,מלאים באהבה,אבל עדיין אנושיים וזה אומר שהם גם פוחדים,מתגוננים,כועסים,נפגעים,זקוקים לאישורים חברתיים וכד´. אני באופן אישי לא פיתחתי ציפיות כאילו הגעתי אל גן העדן האבוד כשנכנסתי לפורום הזה. מדובר בקבוצה אנושית לחלוטין,שיכולה להתקיים באופן נפלא כמו קבוצות אחרות ולהעניק ולקבל אהבה .אבל בדיוק כמו בקבוצות אחרות יפעלו כאן אותן דינמיקות ... מה שעצוב לי זה שאנשים אכן נפגעו כיוון שתלו ציפיות מוגזמות ואני רוצה לקוות שעדיין לא היתה התרסקות של אף אחד(כפי שניבא תמוז)ושהבועה התפוצצה בזמן. זה לא אומר שהפורום התפרק זה רק אומר שכולם כאן למדו שזו המציאות ולא המצאנו שום דבר חדש,וזה עדיין יכול להיות בית נהדר למי שרוצה להרגיש טוב ולקבל תמיכה והבנה ... וכן- גם להיפגש ולבטא אהבה באופן פיזי,ולהבין שזו קבוצה כמו כל קבוצה ,רק להשתדל להכיר במגבלות האנושיות שלנו ולהשתדל לקבל כל אחד כפי שהוא... אני מקווה שלא נשמעתי יותר מדי "אקדמי" ... הרבה אהבה משה
