בוקר טוב לכולם

[Bolton]

בוקר טוב לכולם

אני לא יודע עם זה המקום אבל אין מה להפסיד. בזמן האחרון הבנתי שלא התבגרתי בכלל בשנים האחרונות, שהשקת העולם שלי נשארה כפי שהייתה כשהייתי בן 16. לא יודע איך להסביר את עצמי אפילו בל אשמח עם מישהו יוכל לעזור לי להסביר את עצמי לפחות. כנראה שחסרות לי המילים.

 

[Bolton]

אני מרגיש שאני לא יודע

אני מרגיש שאני לא יודע מי אני, מסע לחיפוש האני? לא יודע....

 

[עומר בריגר]

היי בולטון, טוב לראות אותך כאן איתנ

אני מבינה מדבריך, שאתה מאוד מבולבל... איך אני יכולה לעזור לך?

 

[night mistress]

בוא נראה אם הבנתי..

להשקפת עולם של ילד בן 16 יש המון צדדים חיוביים.. חלק מהם זה שלווה, מבט טהור, הנאה מהחיים,תמימות, אהבה לעולם,רדיפה אחרי אושר ולא עושר אבל בכל הצדדים החיוביים הללו ניתן לראות גם את השלילה מאחר והחברה מכתיבה היום מה "בסדר" ומה "לא בסדר".. תנסה להסביר את עצמך יותר.. נראה אם נוכל לכוון אותך יחדיו..

 

[עומר בריגר]

[מתוקה שלי, שמחה לראות אותך כאן!!]

 

[night mistress]

../images/Emo24.gif הייתי במרמריס..

אז נעלמתי קצת

סיבה טובה לא?

 

[עומר בריגר]

סיבה מעולה!

היה כיף?

 

[night mistress]

כיף?!

היה מדהים! הבנתי איך מירי בוהדנא מרגישה כשהיא הולכת ברחוב... מסתבר שהתורכים ממש אוהבים מלאות, ומה לעשות שאני כזאת.. לא יכלתי ללכת מטר בלי לקבל הצעת נישואים

היה מדהים! והמנוחה, הייתה כ"כ במקום, להשתולל, להרגיש הכי בריאה שיש, לצאת כל ערב, לישון שעה בלילה,לקנות מעיל עור..חופשה כמו שצריך! אני מתכננת לחזור לשם בקרוב לעוד סיבוב אגו

חחחחחחחחח

 

[עומר בריגר]

איזזזה כיףףף...

נשמע שגם אני צריכה לעשות שם סיבוב איזה פעם...

 

[Bolton]

אז זהו, שבדיוק ההיפך

התכוונתי לכל הבלבול של בן 16 לכל הרגשות השליליות אם תרצו געגועים לאנשים בצורה ילדותית ממש. אני כבר לא מתנהג ככה, אבל דברים כאלו ואחרים עדיין בנפש שלי. הכוונה היא יותר לחרטות על דברים והחלטות שנעשו על ידי וזה קצת רודף אותי בשנים האחרונות, בינתיים אני משתדל להעסיק את עצמי בכל מיני דברים כדי לא להזכר בזה בתקווה שאני אשכח את זה לגמרי אבל אחרי שנתיים שלוש של נסיונות אני מצטער לומר שזה לא הולך וזה גם לא פתרון מי יודע מה הגיוני. רוצה להשלים עם עצמי נראה לי ולא יודע איך.

 

[עומר בריגר]

בוא נראה אם הבנתי

אתה מרגיש חרטה גדולה על דברים שכבר עשית? אז אולי אתה מחפש תשובות במקום הלא נכון... אני אסביר: אתה אומר: "אני משתדל להעסיק את עצמי... לא להיזכר..." למה שלא תנסה קבלה עצמית? אתה יודע, אנחנו כולנו אנשים ב ג ל ל שאנחנו עוד לומדים. כמו שמי שהוא תלמיד הוא למיד בגלל שהוא עוד לומד. אין כל רע בזה. עלינו מוטל לא להיות טובים, להיפך, להיפך! להיות טועים, להיות תועים, אבל עלינו מוטל, בכל פעם שאנחנו טועים או תועים, ללמוד מזה, להתפתח, להחכים. זו המטלה שלנו, כאן, בחיים האלה על הכדור. אז הצעתי לך - תנסה להבין שכולנו פה בשביל לטעות. תנסה להבין מה עשית שכל כך קשה לך לחיות איתו, ולסחוט מכל דבר כזה כל פיסה קטנטנה של לקח. ואז, תנסה לשחרר את זה. לקבל, לסלוח, להפוך את זה לחלק מהחיים, ולגדול מזה. מה אתה אומר?

 

[night mistress]

ניסחת מדהים!

 

[night mistress]

ניסיון לתת קו מחשבה..

אני הצלחתי להפריד מההודעה שני תחומים שמפריעים לך, האחד, זה געגועים..השני זה רגשות אשמה על משהו שקרה.. תראה, זה תהליך שלדעתי קשה לעשות בהתכתבות,ואני מבקשת שתיקח מדבריי רק את מה שמתאים לך ואת מה שלא מתאים לך תשים בצד מאחר ואני אומרת את הדברים שאני אומר ללא היכרות איתך. למה לחוש אשמה? למה להתחרט? את מה שעשית בזמנו עשית כי הדבר היה נראה לך נכון, ואם הוא לא היה נראה נכון, קיים סיכויי שלא הייתה לך ברירה אלא לעשות אותו,אם זה שד פנימי, כפייה של אחרים, סקרנות של גיל הטיפש עשרה,מחשבה לא הגיונית שהתפרצה באותו רגע....מאחר ואני לא יודעת בדיוק מה עשית,קשה לי לדייק בדבריי.. אני לא רואה טעם במאבקים פנימיים.. תנסה להשלים עם עצמך, תנסה ללמוד מארועי העבר ואז למעשה תעשה איתם שלום, כי תגמול בליבך ההחלטה של "לעולם לא שוב".... אתה צריך להבין שכל דבר שקורה קורה מסיבה..ואם זה קרה, משמעו שאתה צריך ללמוד מהארוע משהו ולא לזכור אותו לנצח ככוכב שחור שמרחף מעליך,אולי זה שיעור ההתפתחות שלך..? אל תשכח לקחת מהמילים שלי רק את מה שמדבר אליך

ואם תפרט יותר, אולי נוכל לעזור יותר.. מאיה.

 

[Bolton]

אנשים.....

לא יודע עם עזרתם לי או לא, אני עוד צריך לחשוב על זה וזה נראה תהליך של יותר משתי דקות. אבל בהחלט פתחתם לי נקודת מבט אחרת שאני יאלץ לשקול מחדש, למרות שאני קצת לא מבין איך אני אמור להשלים עם עצמי, זה לא שאני לא רוצה, רוצה מאוד, אבל איך, עשיתי דברים והחלטתי החלטות שפשוט עושים לי את החיים יותר קשים ואני כועס על עצמי בצורה שאין לי איך לתאר אותה. בכלליות, אומר לכם, מדובר בחברים, בית ספר, צבא. על שלושת הדברים האלה עשיתי הרבה שטויות והמתחרט עליהם אחד אחד עד היום. אשמח עם תוכלו להמשיך ולפרט.

 

[פנינית23]

בולטון....

מר בולטון יקר.... אני מנסה להבין מה אתה מרגיש. אתה מרגיש פיספוס...? אתה מרגיש שהיית צריך להחליט אחרת? שהחלטת החלטות רק על פי מה שחברים/הורים או אילוצים אחרים החליטו בשבילך? אני בכיוון? כך אני אדע עם מה להמשיך.... יומטוב פנינית

 

[עומר בריגר]

אני עם פנינית

תנסה להסביר מה הרגשות שאתה חווה... ואיך הן מפריעות לך...

 

[Bolton]

אולי אני אביא כמה דוגמאות

היו הרבה החלטות בחיים שלי שאני מתחרט, שבמבט לאחור אני מצטער שלא עשיתי אחרת. וכל פעם שאני נזכר בזה או רואה משהו אחר שעושה עכשיו את מה שאני הייתי אמור לעשות אז אני מתחיל להכנס לדיכאון או כעס עצמי או לא יודע איך להגדיר זאת. זה קצת כללי אבל תקף לצבא, לתיכון, לשני חברים טובים שהיו לי פעם. בנוסף, יש אנשים שהמצב הטבעי שלהם זה אושר, אנשים שאוהבים את עצמם בשל מי שהם והנפש שלהם לא מושפעת בדרך כלל מאנשים אחרים, אצלי זה בדיוק ההיפך, אני מרגיש שאני ריק והשפעתם של אחרים היא מה שממלאת אותי. דוגמא טובה לזה - זה אבא שלי למשל, רב איתי על לא משנה מה בבוקר, חצי יום אני מצוברח עד שאני מוצא מישהו לצחוק איתו, לא רוצה שזה יהיה ככה, רוצה לדעת איך לצאת או לפחות לא להכנס להרגשות שליליות בכוחות עצמי ולא להיות תלוי במישהו אחר. אפשר לומר שהייתי רוצה שהסיבה לקום בבוקר עם חיוך על הפנים תהיה בגללי ולא בגלל שום דבר אחר. אם תרצו שאפרט יותר באיזשהו תחום אשמח לשתף.

 

[עומר בריגר]

הערכה עצמית

אתה נשמע לי אדם שמאוד ער למצב שלו, מנתח, מודע... תגיד לי - למה אתה חושב, שקשה לך להניח לדברים שכבר קרו ואי אםשר לשנות? מה, לפי דעתך, צריך לקרות, כדי שתוכל להפוך אותם לחלק אינטגרלי מהחיים שלך, על הדברים הרעים והטובים שקרו בהם במהלך השנים? (למשל - יש אנשים, שכשהם מגלים שזה לא אשמתם, רווח להם, הם מפסיקים לסבול מייסורי מצפון ואולי יותר קל להם להתמודד עם כעס, או לסלוח. זו דרך.. עוד דרך - אפשר לעשות מסע, שבו תמצא דרך, ואני לא יודעת מה היא תהיה, כדי להפנים את הרעיון, שמטעויות לומדים, שטעויות מקדמות אותנו, שמה שמשנה זה מה שקורה עכשיו וכדאי לגייס את כל חוכמת החיים שכבר צברת כדי לבנות לעצמך "עכשיו" בדיוק לטעמך). אני חושבת שבגלל השבריריות שאתה מתאר שאתה מרגיש, מאוד חשוב לך אנשים אחרים. נראה, שאתה מרגיש הרבה חוסר הערכה כלפי עצמך, לכן אתה מחפש את ההערכה הזאת אצל אנשדים אחרים. ותמיד, אבל תמיד, כשאנחנו בונים את ההבנה העצמית שלנו על סמך מה שאחרים אומרים לנו, יהיו נפילות, והן תהיינה כואבות במיוחד. לו היתה לך הערכה עצמית גבוהה - לא היית נופל... מבין את ההבדל? יכול לדמיין איך הדברים היו שונים?

 

[Bolton]

אני חושב

שאני צריך לסלוח לעצמי ולהבין שהשתנתי, רק שלא נראה לי שהשתנתי. אני מרגיש תקוע לגמרי בתקופה נוסטלגית של חיי. לגבי הטעויות שעשיתי, למדתי מהם לקחים ואלו טעויות שבאמת לא יקרו בשנית, אבל עדיין כואב לי מאוד כי אנשים מסויימים חסרים והם כבר לא יחזרו לחיי בגלל שטויות שעשיתי, מדי פעם אני נתקל בכמה מהם ונזכר בתקופה ההיא בצורה שאני כמעט מרגיש אותה, ואז אני חוזר למציאות שלי וזה סבל בפני עצמו. לא יודע, התחלתי לחשוב שאני צריך מעיין שינוי תדמית/אישיות רציני, או אולי התחלה חדשה, אבל מאוד הייתי רוצה לראות את אותם אנשים ולא לכעוס על עצמי, פשוט להשלים עם העובדה שהייתי טמבל ולהמשיך הלאה מבלי להרוס לעצמי את היום או יותר נכון את החודש.

 

[Bolton]

אני פשוט מרגיש חרא

מעיין הרגשה תמידית כזאת שאני מנסה להשכיח כל הזמן. אין לי עם מי לחלוק את החיים שלי, אני לא רואה סיבה לעשות משהו מעניין כי גם עם אני אהנה ממנו בצורה שלא תאמן לא יהיה לי למי לספר את זה אחר כך. הבן אדם היחיד שאי פעם כן הייתי יכול לחלוק איתו דברים, כל דבר לא ידבר איתי יותר בגלל שטויות שעשיתי לו ועל זה מאוד קשה לי לסלוח לעצמי.