בוקר נפלאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
אתמול היה לנו המאנץ' החודשי בחדרה. אחת לחודש אנחנו נפגשים בפאב המקומי לערב של אלכוהול וצחוקים.. היה נפלא.. כתבתי על זה רשומה בבלוג - אבל הנה אני מתחלקת איתכם כאן
===================================================== אתמול נפגשנו כמה חברה בפאב המקומי. חלק מהאנשים לא ראיתי זמן מה.. והרי רזיתי בתקופה האחרונה.. סיפרתי לכם. אתם יודעים שמקבלים את הפידבקים הכי טובים על דיאטה מאנשים שלא ראו אתכם תקופה ארוכה. ואני מחוייכת. חיבקו.. אפילו הרימו באוויר והשתהו כך.. חיבוקים השתהו יותר מהרגיל, לחצו חזה לחזה יותר מהראוי, לא הסתפקו בנשיקה אחת. יותר מכל היו המבטים.. הקריצות.. גם מגברים שבאו עם בנות זוג, גם מנשים. אני מחוייכת כבר אמרתי? אהבתי את הדינמיקה שהיתה שם.. את הזרמים מתחת לפני השטח. מבטים מעזים, שואלים, בוחנים, מבטיחים.. שאלות לוחשות "איך לא קרה שאף פעם את ואני לא......" הרגשתי נפלא אתמול. וכשחזרנו הביתה, אני ואהובי, קילפתי מעלי בגדים נשארת רק עם נמשים (הפיג'מה הרגילה שלי).. המראה הגדולה מולי מסגרה דמות.. נו.. לא רע בכלל! אני עומדת מול המראה, מלטפת עצמי באהבה וגאווה.. והאבא של הילדים שלי בא מאחור ועטף אותי בחיבוק ולחש לי באוזן שהוא גאה בי ושאני נראית נפלא.. והבליטה הקשה שנצמדה לחלקו העליון של הישבן אמרה לי ש-בדיוק כך. ונכנסו למיטה. הוא התחיל לחבר נמש לנמש עם הלשון ו.. ואני מחוייכת לי