בוקר טוב לכולם
שלום לכם משפחה יקרה שלי. מייק - בוקר טוב ומיוחד לך ו... מקבלת את זה שאתה אח ולא אבא פשוט רציתי שתדע שהמניע שלי לכתוב אבא היה זה שאבא הוא אדם היקר לליבי אבל לצערי אני לא מספרת לו דברים אישים ובטח לא על מכאובי כדי שלא ידאג לי לכן אני אעדיף אותך באמת כאח כדי שאמשיך להיות חופשיה איתך... יום טוב לך והרבה אהבה בחזרה. מאיה מתוקה - תודה רבה על מה שכתבת, אני חיבת לספר לך שכשקראתי את הודעתך לפני דקות ספורות, התמלאו פניי בחיוך ענקי ושמחה הוצפה בליבי, חשתי כאילו אנו כבר חברות שנים... באמת, תודה על החום והאהבה שלך, מאכלת לך יום נפלא.... ילדונת יקרה - בוקר טוב לך מתוקה, מקווה שאת מרגישה יותר טוב, אני מתנצלת על כך שיצאת מהצ`אט בפורום הרופאים בלי שום הודעה מוקדמת ואפילו בלי ברכת שלום, מקוה שתביני אותי - היה לי יום קשה באותו יום (מייד אספר) מאכלת לך יום נפלא ובריאות מלאה... אוהבת אותך מאוד מאוד! וכל שאר המשפחה היקרה שלי - כמובן שאני אוהבת את כולכם... השבוע היה לי מקרה מאוד לא נעים בעבודה... שגרר אחריו עוד כמה ימים של עצב: אחד המנהלים (לא הישיר שלי) ביקש שנדפיס לו משהו בזמן שכבר רובם יצאו וגם זמני הגיע לשוב הבייתה אבל האופי הדפוק והטוב שלי הקפיץ אותי מהמקום בחיוך ואמרתי - אין בעיה, אני יעשה זאת... עשיתי והגשתי לו, במקרה שכחתי במילה להוסיף אות אחת מכל המסמך - ואותו מנהל מתנשא הרים את ראשו בכעס ואמר ``את לא יודעת לקרוא?``, מאוד נפגעתי אבל ספגתי בשקט אבל הוא הרים את קולו יותר ושוב שאל את אותה שאלה - הדמעות חנקו את גרוני והחלו לזלוג מעיני, עניתי בשקט אני כן יודעת והלכתי לתקן את המסמך, הגעתי לחדר והתפרצתי בבכי גדול, כל כך כאב לי שאני עשיתי לו טובה וזה היחס המגעיל שקיבלתי ממנו, במקום שיגיד תודה ויבקש בנימוס שאני אתקן את הטעות הוא פשוט הרים את קולו כאילו אני איזה טיפשה שעשיתי טעות שבילתי ניתנת לתיקון... כל כך כאב לי הלב, התחלתי לבכות והמצב הלך והחמיר כי במצבים כאלו המחשבות מתרוצצות בליבי ואני חשה כאב גדול, השפלה ואפילו הצטערתי על שניסיתי להיות נחמדה ולעזור לו הרי אני די חדשה שם והוא באמת לא יודע אם אני יודעת להדפיס או לא... למה הצעתי את עצמי? בקיצור הוא נכנס לראות אם זה מוכן כי הוא מיהר הבייתה וראה אותי בוכה ואמר סיימת? אמרתי עדיין לא (כי הייתי עסוקה בלבכות ןהידיים שלי רעדו כך שלא יכולתי לעשות דבר) ואז הוא אמר - מה את בוכה, מה קרה - אמרתי בשקט: כלום, אני מדפיסה והוא אמר - לא צריך, אל תדפיסי, אני לא יכול לראות אותך כך... ופשוט הלך הבייתה ואני נישארתי שם שעות רבות אח``כ על מנת להירגע ולא היצלחתי, הרגשתי פתאום אשמה - אפילו על זה שהוא הלך, הרגשתי לא שווה ולא מוצלחת, עברו בי מחשבות לעזוב את העבודה מכיוון שהוא מנהל גדול ולא נעים לי, הראש שלי כאב, הלב כאב, הרגשתי חנק, לא יכולתי לנשום, הגוף שלי רעד, הייתה איתי בחורה מלאכית במשרד שנשארה איתי עד שנרגעתי ו... היא עשתה לי ``רייקי`` עלמנת שאני ארגע, רק כמה שעות אח``כ הצלחתי לחייך בחזרה... הוא גרם לי לחוש נורא, הוא פשוט תרם לזלזול העצמי שלי, הרגשתי אפס - כי זה מה שהוא נתן לי להרגיש, שנאתי את עצמי על האופי הטוב שלי שרוצה לעזור לכולם... מאוד נפגעתי והיה לי רע. חזרתי הבייתה ואכלתי כמו מיקסר עד שהחניכים שלי כבר כאבו מתנועת הלעיסה ואח``כ הקאתי את מה שיכולתי... למחרת הייתי קצת עצובה בעבודה, הרגשתי כמו... זן משונה על התגובה הלא פרופורציונית שלי... כאב לי מאוד הראש אבל... היום אני בסדר בחזרה, קיבלתי את תמיכתם של האוהבים שאני בסדר והוא פשוט אדם ללא נימוסים והליכות - כאילו שהלב שלי היה צריך את האישור של כולם שאני בסדר ורק אח``כ אני אסלח על זה לעצמי ואקבל את זה שלא טעיתי, למרות שידעתי מההתחלה שאני בסדר אבל כל כך כאב לי כי הוא גרם לי לחוש אחרת... הסתדר, עבר, נמחק מראשי... לפחות משתדלת להעביר את הדף... מקווה שיהיה לנו יום נפלא וסופשבוע נעים ל
שלום לכם משפחה יקרה שלי. מייק - בוקר טוב ומיוחד לך ו... מקבלת את זה שאתה אח ולא אבא פשוט רציתי שתדע שהמניע שלי לכתוב אבא היה זה שאבא הוא אדם היקר לליבי אבל לצערי אני לא מספרת לו דברים אישים ובטח לא על מכאובי כדי שלא ידאג לי לכן אני אעדיף אותך באמת כאח כדי שאמשיך להיות חופשיה איתך... יום טוב לך והרבה אהבה בחזרה. מאיה מתוקה - תודה רבה על מה שכתבת, אני חיבת לספר לך שכשקראתי את הודעתך לפני דקות ספורות, התמלאו פניי בחיוך ענקי ושמחה הוצפה בליבי, חשתי כאילו אנו כבר חברות שנים... באמת, תודה על החום והאהבה שלך, מאכלת לך יום נפלא.... ילדונת יקרה - בוקר טוב לך מתוקה, מקווה שאת מרגישה יותר טוב, אני מתנצלת על כך שיצאת מהצ`אט בפורום הרופאים בלי שום הודעה מוקדמת ואפילו בלי ברכת שלום, מקוה שתביני אותי - היה לי יום קשה באותו יום (מייד אספר) מאכלת לך יום נפלא ובריאות מלאה... אוהבת אותך מאוד מאוד! וכל שאר המשפחה היקרה שלי - כמובן שאני אוהבת את כולכם... השבוע היה לי מקרה מאוד לא נעים בעבודה... שגרר אחריו עוד כמה ימים של עצב: אחד המנהלים (לא הישיר שלי) ביקש שנדפיס לו משהו בזמן שכבר רובם יצאו וגם זמני הגיע לשוב הבייתה אבל האופי הדפוק והטוב שלי הקפיץ אותי מהמקום בחיוך ואמרתי - אין בעיה, אני יעשה זאת... עשיתי והגשתי לו, במקרה שכחתי במילה להוסיף אות אחת מכל המסמך - ואותו מנהל מתנשא הרים את ראשו בכעס ואמר ``את לא יודעת לקרוא?``, מאוד נפגעתי אבל ספגתי בשקט אבל הוא הרים את קולו יותר ושוב שאל את אותה שאלה - הדמעות חנקו את גרוני והחלו לזלוג מעיני, עניתי בשקט אני כן יודעת והלכתי לתקן את המסמך, הגעתי לחדר והתפרצתי בבכי גדול, כל כך כאב לי שאני עשיתי לו טובה וזה היחס המגעיל שקיבלתי ממנו, במקום שיגיד תודה ויבקש בנימוס שאני אתקן את הטעות הוא פשוט הרים את קולו כאילו אני איזה טיפשה שעשיתי טעות שבילתי ניתנת לתיקון... כל כך כאב לי הלב, התחלתי לבכות והמצב הלך והחמיר כי במצבים כאלו המחשבות מתרוצצות בליבי ואני חשה כאב גדול, השפלה ואפילו הצטערתי על שניסיתי להיות נחמדה ולעזור לו הרי אני די חדשה שם והוא באמת לא יודע אם אני יודעת להדפיס או לא... למה הצעתי את עצמי? בקיצור הוא נכנס לראות אם זה מוכן כי הוא מיהר הבייתה וראה אותי בוכה ואמר סיימת? אמרתי עדיין לא (כי הייתי עסוקה בלבכות ןהידיים שלי רעדו כך שלא יכולתי לעשות דבר) ואז הוא אמר - מה את בוכה, מה קרה - אמרתי בשקט: כלום, אני מדפיסה והוא אמר - לא צריך, אל תדפיסי, אני לא יכול לראות אותך כך... ופשוט הלך הבייתה ואני נישארתי שם שעות רבות אח``כ על מנת להירגע ולא היצלחתי, הרגשתי פתאום אשמה - אפילו על זה שהוא הלך, הרגשתי לא שווה ולא מוצלחת, עברו בי מחשבות לעזוב את העבודה מכיוון שהוא מנהל גדול ולא נעים לי, הראש שלי כאב, הלב כאב, הרגשתי חנק, לא יכולתי לנשום, הגוף שלי רעד, הייתה איתי בחורה מלאכית במשרד שנשארה איתי עד שנרגעתי ו... היא עשתה לי ``רייקי`` עלמנת שאני ארגע, רק כמה שעות אח``כ הצלחתי לחייך בחזרה... הוא גרם לי לחוש נורא, הוא פשוט תרם לזלזול העצמי שלי, הרגשתי אפס - כי זה מה שהוא נתן לי להרגיש, שנאתי את עצמי על האופי הטוב שלי שרוצה לעזור לכולם... מאוד נפגעתי והיה לי רע. חזרתי הבייתה ואכלתי כמו מיקסר עד שהחניכים שלי כבר כאבו מתנועת הלעיסה ואח``כ הקאתי את מה שיכולתי... למחרת הייתי קצת עצובה בעבודה, הרגשתי כמו... זן משונה על התגובה הלא פרופורציונית שלי... כאב לי מאוד הראש אבל... היום אני בסדר בחזרה, קיבלתי את תמיכתם של האוהבים שאני בסדר והוא פשוט אדם ללא נימוסים והליכות - כאילו שהלב שלי היה צריך את האישור של כולם שאני בסדר ורק אח``כ אני אסלח על זה לעצמי ואקבל את זה שלא טעיתי, למרות שידעתי מההתחלה שאני בסדר אבל כל כך כאב לי כי הוא גרם לי לחוש אחרת... הסתדר, עבר, נמחק מראשי... לפחות משתדלת להעביר את הדף... מקווה שיהיה לנו יום נפלא וסופשבוע נעים ל