בוקר טוב לכולם!

bisty

New member
בוקר טוב לכולם!

האמת היא שאין לי הרבה מה לחדש,עדיין מסתובבים במעגלים סביב אותם נושאים, מתווכחים על דברים שבעיני חשובים ובעיניו שטויות גמורות וההיפך וזה די נורא. הלוואי שכבר יכולנו להיות בעוד שנה מהיום,הלוואי ויכולתי לדעת אייך הסיפור הזה יגמר. כמו שסיימון אומר: שיהיה לנו סוף טוב...למרות שהמילה "סוף" במשפט מרגישה קצת לא שייכת. אני די מדחיקה את הפחדים על הקשיים הצפויים לי בהתאקלמות באנגליה ומתרכזת יותר כרגע בבעיות הלוגיסטיקה של לוחות זמנים,מי נוסע מתי,למצוא מישהו אחר לדירה במקומנו,שלא נדבר על זה שעדיין לא סיפרתי על זה למשפחה. החתונה של אחותי בעוד פחות משבוע ואחרי שכולם ירגעו ובתקווה שתהיה לנו תוכנית קצת יותר ברורה נבוא לדבר איתם. פתאום סיימון התחיל לגלות סימני קינאה לא ברורים בכל העיניין הזה של החתונה הבומבסטית של אחותי ולהביע צער על זה שאנחנו לא עושים כזה דבר, למה אנחנו לא יכולים להיות נורמאלים כמו כולם...זה די תמוה בעיני כי חשבתי תמיד שהוא כמוני,לא בעיניין של חתונות מזויפות שעולות הון עם מאות אנשים שאנחנו לא מכירים,להיות במרכז אף פעם לא היה הקטע שלי וחשבתי שגם הוא כזה. אולי זה רק חלק מהתהפוכות של הזמן האחרון. צריך לגוון שיהיה מעניין... ואולי זה באמת ההסבר שלו: שהחתונה הראשונה שלא היתה איומה ונוראה ואולי הוא רוצה חוויה מתקנת. עדיין קשה לי לראות את עצמי במרכזו של אירוע המוני גם אין לנו כל כך המון שיבוא לכזה דבר. זאת נראת לי כרגע הדאגה הכי קטנה למרות שעל זה אנחנו מתווכחים הכי הרבה. מקווה שהבנתם משהו מכל הבלאגן... נעדכן בקרוב. מיכל
 

GalGula

New member
היי מיכל ../images/Emo24.gif

נו את רואה? אתם מתווכחים על שטויות, ואנחנו מדחיקים את הבעיות ומשחקים את המשחק של "הכל בעצם אותו הדבר", למרות שברור לנו שלא. למעשה אתמול בלילה דיברתי איתו כשחזר מבילוי, ובכיתי, כי הרגשתי שאני מתפוצצת עוד מעט מהלחץ והבלאגן שיש לי בראש ומזה שאנחנו משחקים את המשחק. אמרתי לו שאנחנו חייבים לדבר. ממש עכשיו הוא התקשר וסיפר שכנראה הוא יוצא עם חבר עוד מעט ושנדבר בלילה. אני אפילו לא יודעת על מה נדבר. מה יהיה. נישאר יחד אחרי השיחה הזאת או לא? הוא שאל אם אני הולכת להיפרד ממנו, ואמרתי לו שאני לא יודעת. כי אני ב-א-מ-ת לא יודעת! אני כל-כך אוהבת אותו, הוא כל-כך שם בשבילי גם כשהוא רחוק, ולא רוצה להתמודד עם המחשבה שפתאום הוא לא יהיה שם בשבילי יותר. לא מצליחה לדמיין את הסיטואציה שלא אוכל להתקשר אליו ככה באמצע היום ולהציק לו בעבודה.... או להתמודד עם המחשבה שלא נתראה שוב... מצד שני - אולי אנחנו כן צריכים לעשות את הצעד הזה ולהיפרד... אולי אנחנו עוצרים בעד עצמנו בגלל האהבה, אבל זה סתם מעכב אותנו... לא יודעת כבר... בכל אופן לגביכם מיכל, חבל לי שאתם מתווכחים על דברים כמו ענין החתונה. לדעתי (האישית בלבד) אתם היום לא במצב של להתווכח על זה, כי בשביל חתונה צריך קודם כל קשר יציב ובריא, ועושה רושם כרגע שיש לכם מה לשקם... אולי תנסו באמת לדבר על מה שבאמת מפריע לכם? אני יודעת שזה קשה, אבל זה הכרחי. בלי זה אי-אפשר להמשיך, בלי הידיעה של איפה בדיוק עומדים ואיך כל אחד מהצדדים רואה את התהליך שמתרחש לנגד עיניכם, כי אין ספק שעכשיו הכל הולך להיראות אחרת ממה שהיה עד כה. זהו בינתיים מיכל, אני באמת מקוה שהכל יסתדר ביניכם בסופו של דבר, ואולי תעשו אפילו חתונה גדולה, אולי לא ענקית, כאן בארץ (ותזמינו אותי
) למרות שאת לא מתה על זה. אבל מי כמונו יודע שבקשרים כאלה, לפעמים, צריך לדעת להתפשר...
 
למעלה