בוקר טוב לכולם

[פה בשבילי]

בוקר טוב לכולם

אני פעם ראשונה בפורום זה אבל מחפשת תשובות לשאלות מאד מאד קשות. היום חוגגת 18 שנות נישואין. חוגגת????? נשואה לאדם יקר מאד, אוהב, תומך, מפרגן, שותף, מאהב לא רע, נשמע נפלא לא? אבל... לאחרונה גיליתי כי כל הקשר ביננו מבוסס על פונקצוינליות, אנחנו לא חברים, אין ביננו קשר של שיחות, תחומי ענין משותפים, הכל פונקציונאלי ומעשי. הוא איש צבא ואפילו ה"געגוע" אליו לא מתבטא בשמחה לראות אותו אלא בידיעה שעכשיו חלק מהעול/מחויבות יורדים ממני ועובדים אליו. חסרה לי החברות עם בן זוגי, זה שבעצם אמור להיות "החברה הטובה" שלי, איש סודי, השותף הכי הכי שלי - והוא פשוט לא. הוא כבר לא מענין אותי ולא מענינים אותי עניניו, הוא עדין יקר לי כמובן, אבל.... ולאחרונה, איך לא...היכרתי מישהו פה דרך הצ´טים....נפגשנו כבר, עדין לא התפתח רומן, אמנם אומרת עדין אבל לא בטוחה שיתפתח...אבל מרגישה איום ונורא, אני שנאמנותי אליו היתה נר לרגלי במהלך כל השנים שאנחנו יחד... חושבת בכלל על קשר אחר??????? לא יודעת, העליתי פה שתי נקודות בעצם, כשעל השניה עניתם כבר לאחרות כמה וכמה פעמים, דפדפתי.... מה אתם אומרים על סוגיית החברות?

 

[איליושקה]

מה מפריע לחברות?

לדעתי, החברות בזוגיות חשובה מאד, וכך גם ההתעניינות האחד בענייני השני. כך שמובנת לי המצוקה שלך מהחסר הזה. מה שלא בהכרח ברור לי הוא מדוע לא תוכלו ליצור את החברות. בסה"כ לא נדרש מאמץ רב מדי כדי להתחיל: תספרי לו על מה שמעסיק אותך והוא יספר לך. גם אם מצידו אין בזה צורך, המאמץ קטן ואם הוא אוהב אותך לא יקשה עליו להשקיע מאמץ כזה. עם הזמן, החלפת המידע הזה תהפוך להרגל, ועימו תבוא ההתעניינות ההדדית. יותר זמן ביחד, לפחות מדי פעם, עשוי לעזור גם הוא. לגבי המחשבות על רומן מהצד: כל זמן שזה לא קרה, לא נגרם שום נזק ממשי לזוגיות, לדעתי. כולנו מחליטים החלטות בהרבה תחומים, כולל התחום הרומנטי. מה שחשוב זה ההחלטה שתקבלי, לא הלבטים בדרך. אולי העובדה ששקלת רומן כזה תתן לך הזדמנות לערוך שינויים בזוגיות שלך עם בעלך. ואם הדברים חמורים מספיק מבחינתך, אם הזוגיות שלכם מאד לא מספקת אותך, אולי את צריכה לשקול לספר לבעלך שמחשבות כאלה עברו בראשך. מה שבטוח, כדאי לך לדבר איתו ברצינות על הנושא. כל זה מבוסס על ההנחה שהאהבה ביניכם עודה חזקה דייה כדי לקיים את ההתעניינות ההדדית והחברות. אם, לעומת זאת, האהבה גוועה לה, אז המסקנה צריכה להיות אחרת לגמרי...

 

[הפרח הירוק]

בעלך לא אמור להיות החברה

הטובה שלך, לכל היותר יוכל להיות הגבר הטוב ביותר שלך. לפי מה שאני למדתי, קיימים הבדלים משמעותיים בין גבר לאישה, ובאופן שהם חושבים ומתקשרים, הדבר הטוב ביותר שאנו יכולים לעשות זה ללמוד לכבד את ההבדלים הללו ולפעול בהתאם. אם בעלך אוהב, תומך ומפרגן וגם מאהב לא רע, אז כן, זה אכן נפלא, זו התנהגות נפלאה שלו כגבר, לעומת זאת הציפיות שלך ממנו נשמעות לי מופרזות. וכאן אולי הבעיה שלך. בעיה שניה - אינך מתגעגעת ולא שמחה לראותו, הוא לא מעניין אותך ולא מעניינים אותך ענייניו אז איך את רוצה שיווצרו יחסים מעניינים ביניכם? זה נשמע כאילו בחרת משום מה ולא מסיבה מובנת, לוותר עליו. אז נשאלת השאלה על בעלך את מוותרת כל כך בקלות? האם את אוהבת אותו? מעריכה אותו? מכבדת אותו? נאמנותך אליו זה לא עניין של רגשי אשמה שיטרידו אותך זה דבר שאמור לנבוע מרגשות אמיתיים וממשיים שאת חשה כלפיו, ועל זה לדעתי את יכולה לעבוד במקום צ´טים, ע"י כך שתלמדי להעריך אותו באמת. אני מציעה לך לקרוא ספר שהציעו כאן הרבה פעמים - גברים ממאדים, נשים מונוס - זה יכול לתת לך כיוון טוב. והבנה נוספת לגבי גבר ואישה איך הם פועלים ולמה הם זקוקים. בהצלחה!

 

[אישה1 פשוטה]

או שהבנתי לוקה בחסר או ש ...

בעלך לא אמור להיות החברה הטובה שלך, לכל היותר יוכל להיות הגבר הטוב ביותר שלך??????????????????????????? הציפיות שלך ממנו ...... מופרזות ???????????????????? את יכולה לעבוד במקום צ´טים...תלמדי להעריך אותו באמת עם כל הכבוד לך, אבל, מי שמך דיין ושופט לקבוע קביעות מרחיקות לכת כאלו????????? אישה1

 

[הפרח הירוק]

לעבוד - התכוונתי לעבוד על

הזוגיות במקום לברוח לצ´טים.

 

[אחותו של שקספיר]

הפוך על הפוך

בטח שבעלך יכול להיות "החברה הטובה שלך" כנראה שגם הוא היה כזה פעם לפני 18 שנה, X ילדים,Y משימות יומיומיות ושחיקה. העובדה שהוא נמצא מעט בבית, בטח לא עוזרת לשותפות היומיומית ולעיתים אנחנו (אני לפחות) צריכה את החברים שלי לידי. אבל זה מצב נתון שאת מכירה זמן רב. הרי בדיוק מהחסך הזה בחברות , בחרת לצ´וטט, ולהכיר אנשים אחרים, ואת יודעת גם לאן הקשר יכול להוביל,אם תרצי. אבל השאלה הבסיסית היא כמובן, מה היה בעבר ומה קרה "בדרך" אל השחיקה וההתרחקות. (יש ספר מצויין של איילה מלאך פינס על שחיקה בנשואין) (יש מכון לטפול זוגי ומשפחתי שממומן על ידי "חבר" נדמה לי). אם את אוהבת אותו, וממכלול הדברים שכתבת בזכותו,עולה כי קיימת אהבה- אז כדאי להתמודד עם ההתרחקות (הטבעית בנסיבות) והשחיקה. ובוודאי ובוודאי שאת לא אמורה לחפש מה "לא בסדר" בהתנהגות שלך כלפיו כגורם להתרחקות ההדדית שלכם. הציפיות שלך ממנו, אם הוא היה כזה בעבר -בוודאי שאינן מוגזמות. ואם לא היה כזה, ואת לא הרגשת חסך ולאחרונה עלה בך צורך כזה,(לא ככה התרשמתי מדבריך),אז גם זו זכותך לקבל את מה שאת זקוקה לו במסגרת הזוגית. אז בטח שכן בעלך הוא בהחלט יכול להיות החברה הכי טובה שלך. אבל זו רק דעתי האישית.

 

[לורה המקורית]

פה בשבילי--- בשבילך

את נשואה לאדם-- יקר מאד אוהב תומך מפרגן שותף מאהב לא רע אז מה רע? הפונקציונאליות? הוא אוהב,תומך,מפרגן ושותף מבלי להיות חבר? אולי את מגדילה ציפיות? אולי את מצפה ממנו למה שהוא לא יכול להיות- מושלם. גם בעלי איש-צבא אבל להבדיל ממך, הרבה תכונות שאת מוצאת בבעלך אני לא מוצאת אותן כיום. כתבת שהוא לא מעניין אותך, לא הוא ולא ענייניו, וזה העציב אותי לקרוא, אחרי שתיארת את תכונותיו באור כ"כ חיובי. המחשבות על קשר אחר מוכרות כאשר מחפשים במשהו טוב להיאחז ברגעים כ"כ קשים, אבל אני חושבת שאלו 2 דברים נפרדים: הרצון בקשר עם גבר אחר, והרצון ליחסי- חברות עם הבעל. אני לא מחפשת בבעלי להיות לי לחבר אלא להיות לי תומך, מפרגן,שותף ומאהב (כל מה שציינת בבעלך)-- אלה יהפכו אותו להיות החבר הכי טוב שלי.

 

[איש המערות]

אני לא יודע מה הייתי מרגיש

כאשר "געגוע" אלי מתבטא ב"טוב שהגעת, תוריד את הזבל שמחכה לך" (תרגום שלי למה שאמרת). בטח לא בתור ה"חברה הכי טובה".

 

[פה בשבילי]

לאיש המערות ולכולם לילה טוב

וכן אני מצפה מהבעל שלי שיהיה החבר הכי טוב שלי, לא החברה הכי טובה אלא האיש שאיתו ארגיש הכי חופשיה לדבר, לשתף, לחלום, לפנטז. האיש שאיתו ארצה לבלות, לשמוח, לכעוס, לבכות. האיש שאליו אתגעגע, אכמה, אותו ארצה - וכל זה נעלם. בעיני אלה אינן ציפיות מופרזות מבחינתי כיום הן מבחינת ברירת מחדל - להיות זוג או לחדול. נכון 3 ילדים, קרירה, מינוס בבנק, משברים - את כל אלה עברנו וסביר להניח שכל אלה השפיעו ומשפיעים על היחסים ביננו. גם המרחק הפיזי, הבדידות (למרות כמה צדדים חיובים שלה - נכון לורה?), שני אורחות חיינו השונים - גם אלה אינם תורמים לקירבה. ובכ"ז לא רוצה לוותר על מה שיש, כי מה שיש הוא בהחלט יקר ובהשוואה לאחרים גם יקר מציאות וחוץ מטיפול זוגי (שאכן ממומן בחלקו ע"י חבר) ושבעלי לא מוכן לשמוע עליו....אין לי מושג איך להחזיר לעצמי את ה.... אהבה אליו? וואו קשה לנסח כל כך הרבה רגשות מעורבים, עזבו את הצט והחבר זהו רק סימפטום למצב - הוא ממלא את החוסר, ולאו דוקא חוסר מיני אלא אינטלקטואלי, שותף לשיחה, לענין, לחשיבה - ואולי בסופו של ענין גם למיטה...כרגע ממש לא לילה טוב לכולכם ותודה על התמיכה.

 

[איליושקה]

דרכים להחזיר את מה שאבד

כמה רעיונות שאולי יעזרו לך: - נסי לבלות יותר זמן ביחד איתו. כשהוא בבית, תלכו לבית קפה, תשבו ותפטפטו על מה שבא לכם. אם מקום עבודתו אינו רחוק כ"כ מהבית, אולי תוכלו לסדר לפעמים להפגש באמצע היום לארוחה או לכוס קפה. תלכו להצגות ולסרטים. אפילו מסע קניות קטן עשוי להיות חגיגה אם אתם הולכים ביחד. (אם הוא איננו אוהב קניות, תקחי אותו לקנות משהו שהוא צריך, חולצה יפה, לדוגמא). כדאי לפעמים לשלוח את הילדים לסבתות או למקום אחר ולצאת לבילוי רק שניכם. - על הריחוק במשך היום אפשר להתגבר בעזרת הטלפון הנייד. נסו לדבר יותר ולספר אחד לשני איפה אתם ומה מעסיק אותכם. - תבקשי את עצתו בדברים שאת היית רוצה שיציע עזרה מיזמתו. כעבור זמן אולי יבין שאת זקוקה לזה ואכן יציע עזרה. בכלל, תדברי איתו כמה שיותר בכל ענין שבו היית רוצה שתהיה ביניכם חברות ושותפות, כדי שיבין שאת זקוקה לזה. - תזמיני את החברים שלו לביתכם ותנסי להתקרב אליו דרכם ואולי אף בעזרתם. לדוגמא, אם יש לו חבר קרוב, הוא בודאי ישמח לעזור לך לארגן איזו הפתעה נעימה בשביל בעלך. אלה רק כמה מחשבות שעלו בראשי כרגע. את מכירה אותו, ורק את תדעי מה הדרך הטובה ביותר לגרום לכם להתקרב; אז תפעילי את הראש והאינטואיציה שלך ואני בטוח שתמצאי עוד ועוד רעיונות. זהו ללא ספק מאמץ, אבל אם את רוצה לשמור ולשפר את הזוגיות שלכם, המאמץ בהחלט כדאי. בהצלחה!

 

[פלסטיק]

קצת מידע שאולי יעזור

הייתם חברים וזה נעלם? מעולם לא הייתם? אם מעולם לא הייתם חברים מה קרה שגילית את זה רק לאחרונה? יכול להיות שקודם לא נזקקת לחברות בינכם ועכשיו כן?

 

[modoo]

בגידה טעימה../images/Emo135.gif

מסתבר שבגידה הרבה יותר טעימה במהלך חיי הנישואים מאשר קשר עם גבר כגרושה. המציאות טופחת לאט לאט ומראה ברוב המקרים שהקשר הקודם היה לא כל כך נורא. את נכנסת לאיזור של סופות, תהיי בטוחה מה את רוצה, משם מתחיל הכל.