בוקר טוב לכולם

בוקר טוב לכולם

שלא יהיה יותר גרוע מאת: כתב אלמוני הכתֵף לא משוּחרֶרת, גם הגב אינוֹ ישר. הבֶרך קצת "נוֹחרֶת", תפוּס לי הצוואר. מְרשרֵש לי בכתפיים, כשהן מתרוֹממוֹת. וחוץ מזה, עוד חוֹרקוֹת לי כל העצמות. נשברוֹת לי ציפורניים, הראש קצת מסתוֹבֵב. גם איבדתי שיניים, לפחות, כבר לא כואֵב. "רבוּ" המותניים, זוֹ מזוֹ תפסוּ מֶרחק, גם העור שבפנים, כבר מזמן אינוֹ חלק. על כל אלה, על כל אלה, שמוֹר נא לי אֵלי הטוב. שלא יהיה יותר גרוע – עם זה, למדתי לחיוֹת! הזיכרוֹן שלי "צוֹלֵע", זה כבר לא מה שהיה. לעתים מתעתע, גם יוצר לי בעיה. כל היום אני רוֹשֵמת, מה צריך עוד לעשות. אבל לא תמיד זוכרת, איפה שמתי הרשימות... כן, אפשר לחיות כך, מסתבר שאין ברירה. מן המקום אליו הגעתי, אין כבר דרך חזרה. למַצות את מה שיש לָך, לא לבכות על מה שאין. אפילו עם מֵיתר אחד ודאי אפשר עוד לנגֵן. על כל אלה,על כל אלה, שמוֹר נא לי אֵלי הטוב. שלא יהיה יותר גרוע – עם זה, למדתי לחיות! השנים בבואן, מביאות לנו הרבה יתרונות, אך בלכתן לוקחות מאיתנו הרבה מהם. כה אמר המשורר הרומי הוראציוס
 
הנה התשובה של פעם

מביאה את השיר באדיבות השירונט יש לה רגל מתברגת ביצוע: עממי מילים ולחן: עממי יש לה אף שופר תוקע ושפם תחתיו יש לה פה מעין נובע דק אבל רחב קול יוצא מבין שפתיה כזימזום מטוס ובלילה את שיניה שמה היא בכוס. נגני נגני תזמורת עד בלי די את מוציאה אותי מכל כלי בלילה זה נגילה ונשמח כי לא אני הוא הבחור אשר נפל בפח. יש לה רגל מתברגת וראשה על ציר ובלילה את ידיה שמה היא בקיר ומחפשת המפלצת בעל נאמן זה סופו של כל בחור המחפש נדן. נגני נגני...
 
למעלה