בוקר טוב כולם!
בסופ``ש האחרון הגעתי למסקנה מעניינת שהעולם מחולק לפי מקצועות היסוד של בני אנוש הווה אומר ציידים, עובדי אדמה ורועי צאן לפי החלוקה הזו הם גם מחזרים אחרינו יש את הציידים שירדפו באש ובים אחרי האיילה היפה אבל ברגע שהם לכדו אותה, חבל על הזמן, לא ישאר כלום חוץ מערמת עצמות ואדרנלין למרדף הבא, אז אם את חובבת אדרנלין ומרדפים, לכי על זה אבל אל תצפי שהצייד ישאר כי כשהו מיצה, הוא מיצה. לרועי הצאן יש יותר סבלנות, יכולת הקשבה, הם משמיעים את המנגינה הנכונה שמסקרנת אותך כמו מנגינת החלילן מהמלין, עד שתלכי אחיו באש ובמים (בעיקר במים), אז אם את חובבת מנגינות וירוק ואויר, לכי על זה אבל אל תצפי לאדנלין סוער ואל תצפי להיות אחת ויחידה כי כבשים יש הרבה, אם כי כל אחת מיוחדת בדרכה שלה. ויש את עובדי האדמה, אלה שזורעים בדמעה וקוצרים ברינה (בלי קונוטציות מיניות ב-ב-ק-ש-ה), אלה שיודעים להשקיע ולוקחים את הסיכון שזה לא יעבוד, שאולי הגרגר לא נשתל באדמה הנכונה, שאולי תבוא הרוח ותסחוף את הכל ואולי תהיה בצורת ובכל זאת הם מאמינים, ומתפללים שהכל יעבוד כמו שצריך. כאן, איך לך קיצורי דרך, אין אדרנלין, אין מנגינות פילאיות, יש עבודה קשה של נביטה וצמיחה ותקווה שהכל יעבוד... זה אמנם מאוד קשה אבל אלה הם הנסיכים הקטנים שיטרחו להגן על השושנה שלהם בפעמון זכוכית... אז מה נשאר לנו לעשות? להיות שושנה אמיתית, כזו יפה וגדולה ומפיצת יופי, אם כי לא כדאי לשכוח את הקוצים החיוניים להגנה מפני נמרים. בוקר טוב ושמח ל-כ-ו-ל-ם מיכי
בסופ``ש האחרון הגעתי למסקנה מעניינת שהעולם מחולק לפי מקצועות היסוד של בני אנוש הווה אומר ציידים, עובדי אדמה ורועי צאן לפי החלוקה הזו הם גם מחזרים אחרינו יש את הציידים שירדפו באש ובים אחרי האיילה היפה אבל ברגע שהם לכדו אותה, חבל על הזמן, לא ישאר כלום חוץ מערמת עצמות ואדרנלין למרדף הבא, אז אם את חובבת אדרנלין ומרדפים, לכי על זה אבל אל תצפי שהצייד ישאר כי כשהו מיצה, הוא מיצה. לרועי הצאן יש יותר סבלנות, יכולת הקשבה, הם משמיעים את המנגינה הנכונה שמסקרנת אותך כמו מנגינת החלילן מהמלין, עד שתלכי אחיו באש ובמים (בעיקר במים), אז אם את חובבת מנגינות וירוק ואויר, לכי על זה אבל אל תצפי לאדנלין סוער ואל תצפי להיות אחת ויחידה כי כבשים יש הרבה, אם כי כל אחת מיוחדת בדרכה שלה. ויש את עובדי האדמה, אלה שזורעים בדמעה וקוצרים ברינה (בלי קונוטציות מיניות ב-ב-ק-ש-ה), אלה שיודעים להשקיע ולוקחים את הסיכון שזה לא יעבוד, שאולי הגרגר לא נשתל באדמה הנכונה, שאולי תבוא הרוח ותסחוף את הכל ואולי תהיה בצורת ובכל זאת הם מאמינים, ומתפללים שהכל יעבוד כמו שצריך. כאן, איך לך קיצורי דרך, אין אדרנלין, אין מנגינות פילאיות, יש עבודה קשה של נביטה וצמיחה ותקווה שהכל יעבוד... זה אמנם מאוד קשה אבל אלה הם הנסיכים הקטנים שיטרחו להגן על השושנה שלהם בפעמון זכוכית... אז מה נשאר לנו לעשות? להיות שושנה אמיתית, כזו יפה וגדולה ומפיצת יופי, אם כי לא כדאי לשכוח את הקוצים החיוניים להגנה מפני נמרים. בוקר טוב ושמח ל-כ-ו-ל-ם מיכי
מה שלומך?