בוקר טוב יום שישי
כן, כן, עיניכן הרואות, זו השעה והנני כאן.
המתבגרת יוצאת היום לטיול הכנה של המדריכים בצופים ובשעה 05:00 היא כבר צריכה להיות בנקודת מפגש
אליה אני צריכה להסיע אותה...אז כבר קמתי (לפני שעה) ועוד מעט אארגן לה כריכים לדרך.
אפשר להיות קצת פולניה ותגידו לי דעתכן?
ומוכנה לקבל גם תשובות - "די ,נו, איזו פולניה קטנונית שאת...."
אז ככה, אבא של ה-
של האדום עבר ניתוח לא נעים בכלל לפני יומיים והוא מאושפז באחד מבתי החולים בחיפה (לא רמב"ם).
הוא יהיה מאושפז עוד שבועיים לפחות והוא מרותק כרגע למיטתו במצב לא "מלבב חיצונית" בלשון המעטה (אע"פ שהניתוח עבר בשלום והוא בסדר).
ה-
של האדום שוהה לידו מזה יומיים מלאים ובערב חוזרת עם אמה הביתה.
אתמול בלילה, ממש לפני שהלכנו לישון פתאום האדום שלי מודיע לי שהוא לא ישן בבית (לא אופייני לו כי אחרי שבועיים בחוץ הוא מת לישון בבית)
ונוסע על הבוקר עם ה-
והאמא לביה"ח ויחזור רק אחה"צ קרי: ישהה עם ה-
לצד אביה כל היום.
ואני שואלת אתכן - האם חייל שחוזר מהצבא אחרי שבועיים ממש קשים צריך לבלות בביה"ח יום שלם?
גם כשהפנסיונר שכב בביה"ח רק לפני מס' חודשים, הוא "החזיק מעמד" חצי שעה במחיצתנו ונסע הביתה, וזה בסדר.
מה יעשה שם יום שלם? הוא אפילו לא מודע כמה קשה יהיה לו (זו מחלקה קשה).
אני מעצבנת?
לסתום וזהו?
להגיד לו בבוקר מה דעתי (בשקט בשקט...לא לדאוג...)
למה זה מרגיז אותי כ"כ?
יאללה, הולכת לעזור למתבגרת להתארגן.
בוקר טוב ישראל
כן, כן, עיניכן הרואות, זו השעה והנני כאן.
המתבגרת יוצאת היום לטיול הכנה של המדריכים בצופים ובשעה 05:00 היא כבר צריכה להיות בנקודת מפגש
אליה אני צריכה להסיע אותה...אז כבר קמתי (לפני שעה) ועוד מעט אארגן לה כריכים לדרך.
אפשר להיות קצת פולניה ותגידו לי דעתכן?
ומוכנה לקבל גם תשובות - "די ,נו, איזו פולניה קטנונית שאת...."
אז ככה, אבא של ה-
הוא יהיה מאושפז עוד שבועיים לפחות והוא מרותק כרגע למיטתו במצב לא "מלבב חיצונית" בלשון המעטה (אע"פ שהניתוח עבר בשלום והוא בסדר).
ה-
אתמול בלילה, ממש לפני שהלכנו לישון פתאום האדום שלי מודיע לי שהוא לא ישן בבית (לא אופייני לו כי אחרי שבועיים בחוץ הוא מת לישון בבית)
ונוסע על הבוקר עם ה-
ואני שואלת אתכן - האם חייל שחוזר מהצבא אחרי שבועיים ממש קשים צריך לבלות בביה"ח יום שלם?
גם כשהפנסיונר שכב בביה"ח רק לפני מס' חודשים, הוא "החזיק מעמד" חצי שעה במחיצתנו ונסע הביתה, וזה בסדר.
מה יעשה שם יום שלם? הוא אפילו לא מודע כמה קשה יהיה לו (זו מחלקה קשה).
אני מעצבנת?
לסתום וזהו?
להגיד לו בבוקר מה דעתי (בשקט בשקט...לא לדאוג...)
למה זה מרגיז אותי כ"כ?
יאללה, הולכת לעזור למתבגרת להתארגן.
בוקר טוב ישראל
