חייכנית מקסימה
New member
בוקר טוב! חזרתי! הנה המגילה שלי ../images/Emo9.gif
התגעגעתי אליכן כל כךךךךךך הקשיבו- אחרי שקמתי בשש בבוקר :| התברר לי שלמרות שצריך להיות שם ב-7, יצאנו רק אחרי שלושת רבעי שעה :ew: :ew: אבל חפיף
עלינו לאוטובוס.... אחרי 3 שעות נסיעה בערך עצרנו איפושהו, באיזה צומת, ארוחת בוקר שוטויות. החזקתי את עצמי בכח לא לקנות כלום, מה אני צריכה עכשיו את השטויות האלה. אחר כך נסענו עוד המון המון והגענו לקבר של בן גוריון... אחר כך... נסענו לאיזה משהו כזה, והיינו צריכים לעלות במליון מדרגות, והיה גם סולמות, עד שכבר לא יכולנו להנות מהנוף המרהיב, הצבעוני, המלא חיים.... סליחה, הנוף המכוער, החום והמשעמם. שיסלחו לי כל אוהבי הנגב- המקום הזה לא בשבילי. חוץ מהמכתשים והסלעים וצורות הנוף שבאמת היו יפים- זהו. אחר כך נסענו לאכסנייה... נראה לי הגענו, וא-נ-י התקלחתי ראשונה :lol: :lol: :lol: אחר כך התארגנו, והלכנו למאהל בדואי... אחרי כל ההסברים על התרבות והכל, התחלנו לאכול... התחרפנתי. זה בלתי אפשרי לאכול משהו, בלי שמשהו אחר יפול לך על הבגדים, לא משנה כמה רחוק מהגוף אני אוכל. זה חירפן אותי. אחר כך הסתובבנו קצת באזור, בכיף שכזה וראינו גמלים.... אני- בפעם הראשונה בחיי... אחר כך חזרנו לאכסנייה, והתארגנו לשינה.... נכנסנו למיטה... (השעה 12 וחצי בלילה!!!) אחרי שתי שניות בערך יצאתי מהחדר, והסתובבתי עם חברות שלי.... אחרי כמה דקות הצטרפה אלינו עוד אחת מהחדר, אבל היא חזרה.... וב-1, כשהיה את כיבוי האורות הרשמי- הלכנו לישון... ממש. הלכתי עם חברה שלי, שגם היא לא הייתה בחדר, נכנסו למיטת, ובגלל שכולן כל כך רצו לישון, הדלקנו כל החדר את האורות ודיברנו אחרי חצי שעה באמת ניסינו לישון, אבל חברה שלי לא הרגישה טוב... קחנו אותה לחובש, הוא לא עזר במיוחד... אז חזרנו לחדר, הצלחתי להירדם לחצי שעה, והתעוררתי כי הן קראו למורה, כי היא השתעלה והכל, והיא נחנקה, אז שוב הדלקנו אורות, טיפלנו בה, ואחר כך ניסינו שוב לבירדם, אבל לא ממש הצלחנו... כי חברה אחרת- הלכה להקיא (החברה הראשונה כבר הרגישה יותר טוב). אבל חברה אחת אמרה לנו ללכת לישון והכל, ושהיא תפטל בה, והכרחתי אותה להעיר אותי אם קורה לה משהו. בבוקר כשקמתי התברר שהיא הקיאה 5 פעמים ואני לא שמעתי כלום! וכמובן שלא העירו אותי. ארוחת הבוקר לא הייתה משהו, כמובן... אחר כך נסענו לאיזה גן חיות, היה נחמד, ואחר כך נסענו לאיזה משהו נוראי לטפס עליו ואז כזה כשירדנו מההר הנוראי היה דם חול צבעוני שאספנו בבקבוקים אחר כך.... נסענו לרכוב על גמלים זה היה כל כך כיף ומפחיד! כי אני וחברה שלי כזה עלינו, והיא שאגה האנקה, כי האיש הזה שאחראי שם דרך עליה שהיא לא תוכל לקום, ואז היא מתרוממת עם הרגליים האחוריות, ואנחנו כזה צורחות ועפות קדימה, וזה היה כל כך כיף אבל מפחיד בטירוף היא ניסתה לרצוח אותנו היצורה, על בטוח ואני עוד הייתי מקדימה... :| בדרך חזרה מהמסלול, חלק מהכיתה שעוד לא הייתה עלו על הגמלים ועדיין היו גמלים פנויים, אז אני וחברה שלי הצלחנו להשיג עוד אנקה אבל הפעם, האנקה שמאחורינו הייתה מטורפת לגמרי :| הבנות שישבו עליה פשטו הורידו אותן באמצע, כי הן ממש פחדו, ואז היא ניסתה לרצוח אותנו!!! אני נשבעת לכן. ואז כזה הורידו אותנו, ואנקה אחת קמה והתחילה לרוץ (לא היה עליה ילדים, מזל...) וזה היה מפחיד בטירוף! ואז חזרנו הביתה.... ואני מטורפת שכמותי הלכתי לכמה דקות לחוג שלי לריקוד ואתן יודעות מה שמעתי רוב הזמן? שעות על גבי שעות? בכל הנסיעות? הראלי
אפילו חברה שלי הודתה שהוא שר יפה
התגעגעתי אליכן כל כךךךךךך הקשיבו- אחרי שקמתי בשש בבוקר :| התברר לי שלמרות שצריך להיות שם ב-7, יצאנו רק אחרי שלושת רבעי שעה :ew: :ew: אבל חפיף
עלינו לאוטובוס.... אחרי 3 שעות נסיעה בערך עצרנו איפושהו, באיזה צומת, ארוחת בוקר שוטויות. החזקתי את עצמי בכח לא לקנות כלום, מה אני צריכה עכשיו את השטויות האלה. אחר כך נסענו עוד המון המון והגענו לקבר של בן גוריון... אחר כך... נסענו לאיזה משהו כזה, והיינו צריכים לעלות במליון מדרגות, והיה גם סולמות, עד שכבר לא יכולנו להנות מהנוף המרהיב, הצבעוני, המלא חיים.... סליחה, הנוף המכוער, החום והמשעמם. שיסלחו לי כל אוהבי הנגב- המקום הזה לא בשבילי. חוץ מהמכתשים והסלעים וצורות הנוף שבאמת היו יפים- זהו. אחר כך נסענו לאכסנייה... נראה לי הגענו, וא-נ-י התקלחתי ראשונה :lol: :lol: :lol: אחר כך התארגנו, והלכנו למאהל בדואי... אחרי כל ההסברים על התרבות והכל, התחלנו לאכול... התחרפנתי. זה בלתי אפשרי לאכול משהו, בלי שמשהו אחר יפול לך על הבגדים, לא משנה כמה רחוק מהגוף אני אוכל. זה חירפן אותי. אחר כך הסתובבנו קצת באזור, בכיף שכזה וראינו גמלים.... אני- בפעם הראשונה בחיי... אחר כך חזרנו לאכסנייה, והתארגנו לשינה.... נכנסנו למיטה... (השעה 12 וחצי בלילה!!!) אחרי שתי שניות בערך יצאתי מהחדר, והסתובבתי עם חברות שלי.... אחרי כמה דקות הצטרפה אלינו עוד אחת מהחדר, אבל היא חזרה.... וב-1, כשהיה את כיבוי האורות הרשמי- הלכנו לישון... ממש. הלכתי עם חברה שלי, שגם היא לא הייתה בחדר, נכנסו למיטת, ובגלל שכולן כל כך רצו לישון, הדלקנו כל החדר את האורות ודיברנו אחרי חצי שעה באמת ניסינו לישון, אבל חברה שלי לא הרגישה טוב... קחנו אותה לחובש, הוא לא עזר במיוחד... אז חזרנו לחדר, הצלחתי להירדם לחצי שעה, והתעוררתי כי הן קראו למורה, כי היא השתעלה והכל, והיא נחנקה, אז שוב הדלקנו אורות, טיפלנו בה, ואחר כך ניסינו שוב לבירדם, אבל לא ממש הצלחנו... כי חברה אחרת- הלכה להקיא (החברה הראשונה כבר הרגישה יותר טוב). אבל חברה אחת אמרה לנו ללכת לישון והכל, ושהיא תפטל בה, והכרחתי אותה להעיר אותי אם קורה לה משהו. בבוקר כשקמתי התברר שהיא הקיאה 5 פעמים ואני לא שמעתי כלום! וכמובן שלא העירו אותי. ארוחת הבוקר לא הייתה משהו, כמובן... אחר כך נסענו לאיזה גן חיות, היה נחמד, ואחר כך נסענו לאיזה משהו נוראי לטפס עליו ואז כזה כשירדנו מההר הנוראי היה דם חול צבעוני שאספנו בבקבוקים אחר כך.... נסענו לרכוב על גמלים זה היה כל כך כיף ומפחיד! כי אני וחברה שלי כזה עלינו, והיא שאגה האנקה, כי האיש הזה שאחראי שם דרך עליה שהיא לא תוכל לקום, ואז היא מתרוממת עם הרגליים האחוריות, ואנחנו כזה צורחות ועפות קדימה, וזה היה כל כך כיף אבל מפחיד בטירוף היא ניסתה לרצוח אותנו היצורה, על בטוח ואני עוד הייתי מקדימה... :| בדרך חזרה מהמסלול, חלק מהכיתה שעוד לא הייתה עלו על הגמלים ועדיין היו גמלים פנויים, אז אני וחברה שלי הצלחנו להשיג עוד אנקה אבל הפעם, האנקה שמאחורינו הייתה מטורפת לגמרי :| הבנות שישבו עליה פשטו הורידו אותן באמצע, כי הן ממש פחדו, ואז היא ניסתה לרצוח אותנו!!! אני נשבעת לכן. ואז כזה הורידו אותנו, ואנקה אחת קמה והתחילה לרוץ (לא היה עליה ילדים, מזל...) וזה היה מפחיד בטירוף! ואז חזרנו הביתה.... ואני מטורפת שכמותי הלכתי לכמה דקות לחוג שלי לריקוד ואתן יודעות מה שמעתי רוב הזמן? שעות על גבי שעות? בכל הנסיעות? הראלי
