בוקר טוב חברים
האם מישהו קרא את ספרה של אליס מילר ''הדרמה של הילד המחונן''? מילר מדברת שם על ילדים סופר רגישים שמבינים בשלב מוקדם שעליהם להענות לצרכים של סביבתם תוך ויתור על הצרכים שלהם. ילדים שההורים או הסביבה הקרובה מונעים מהם עי ציפיות מוגזמות ודרישות קשות להגיב בספונטניות ובאותנטיות לעולם. הם מתכחשים לעצמי שלם, פועלים רק כדי לרצות ולספק את האחרים ומשלמים על זה מחיר כבד- הם גדלים להיות אנשים מנותקים מעצמם, מהרגשות שלהם, מהספונטניות שלהם. לא יודעים מי הם ואיך עליהם לפעול. כמובן שאני עצמי מזדהה מאד עם הסיפור הזה. זה גרם לי להסתכל אחורה על חיי ולכאוב את כל מאות ואלפי רגעים שבהם החרדה שיתקה אותי ולא העזתי להביע את דעתי, את עצמי מתוך פחד נורא להיות דחויה ופגועה. יש הרבה אנשים שחוו ילדות כזאת ובבגרותם מוכרחים לשחזר את המערכת הזאת עם בן זוג או עם בוס שקובע להם איך להתנהג או שהם מצטרפים לכת או ארגון כלשהו שקובע עבורם איך נכון לחשוב ולהתנהג. אז איך יוצאים מזה? איך אפשר ל''תכנת'' את הראש אחרת? להוציא ממננו את כל ההתנגדויות הפנימיות, המעצורים ולהתחבר לעצמי ראשוני יותר, טבעי וזורם? עצמי שלא חותר תחתי לא מתנגד באופן אוטומטי לכל רצון או חלום שלי לא מחבל בכל ניסיון שלי לקדם את חיי.
האם מישהו קרא את ספרה של אליס מילר ''הדרמה של הילד המחונן''? מילר מדברת שם על ילדים סופר רגישים שמבינים בשלב מוקדם שעליהם להענות לצרכים של סביבתם תוך ויתור על הצרכים שלהם. ילדים שההורים או הסביבה הקרובה מונעים מהם עי ציפיות מוגזמות ודרישות קשות להגיב בספונטניות ובאותנטיות לעולם. הם מתכחשים לעצמי שלם, פועלים רק כדי לרצות ולספק את האחרים ומשלמים על זה מחיר כבד- הם גדלים להיות אנשים מנותקים מעצמם, מהרגשות שלהם, מהספונטניות שלהם. לא יודעים מי הם ואיך עליהם לפעול. כמובן שאני עצמי מזדהה מאד עם הסיפור הזה. זה גרם לי להסתכל אחורה על חיי ולכאוב את כל מאות ואלפי רגעים שבהם החרדה שיתקה אותי ולא העזתי להביע את דעתי, את עצמי מתוך פחד נורא להיות דחויה ופגועה. יש הרבה אנשים שחוו ילדות כזאת ובבגרותם מוכרחים לשחזר את המערכת הזאת עם בן זוג או עם בוס שקובע להם איך להתנהג או שהם מצטרפים לכת או ארגון כלשהו שקובע עבורם איך נכון לחשוב ולהתנהג. אז איך יוצאים מזה? איך אפשר ל''תכנת'' את הראש אחרת? להוציא ממננו את כל ההתנגדויות הפנימיות, המעצורים ולהתחבר לעצמי ראשוני יותר, טבעי וזורם? עצמי שלא חותר תחתי לא מתנגד באופן אוטומטי לכל רצון או חלום שלי לא מחבל בכל ניסיון שלי לקדם את חיי.