בוקר טוב!!! ושאלה -

[מירה,אמא של עומר]

בוקר טוב!!! ושאלה -

כאשר עומר, בן שנה וחודשיים, משחק במשהו וזה לא ממש הולך לו הוא מאבד את הסבלנות/חשק/עיניין ועובר למשהו אחר. אני מנסה שנמשיך לשחק באותו דבר (או במילים אחרות שנתמודד עם מה שלא מוכר או יותר קשה) אבל הוא בשלו. לדוגמא - יש את הקופסא הצהובה של פישר שמכניסים לתוכה קוביות בשלוש צורות. אז עומר מכניס יפה את העיגולים הכחולים ולא מצליח להכניס את המשולשים הירוקים והריבועים האדומים. אז הוא נוטש את הקופסא לאחר שהכניס את הכחולים. מה לעשות? אולי יש לו איזה בעיה?

 

[מירי,]

אני חושבת שהוא רק בן שנה וחודשיים..

ואין להם עוד הרבה סבלנות ויכולת להתמודד עם "בעיות קשות" ולדוגמה שאת סיפרת שני ילדי מצאו פיתרון נהדר הם שוט פתחו את המיכסה אחרי שהיכניסו את כל העיגולים והיו שמים שם את כל החלקים....בשלבים האלה אפילו לא ציפיתי שיתמודדו עם דברים שקשים להם ... למרות שראיתי ידלים בגילאים אלה יושבים המון זמן עם אותו משחק ומנסים להתמודד איתו, ילדי שלי לא ועם הזמן הם פשוט היצילחו, כל פעם ניסיונות קטנים שלהם לימדו אותם את הפתרון לדברים...

 

[לאה_מ]

הוא מאד נורמלי

מי מאתנו אוהב להיות מתוסכל? ועל אחת כמה וכמה בגיל שנה וחודשיים?! תני לו לעשות דברים שהוא מצליח בהם, שהוא טוב בהם - זה רק יחזק את הבטחון העצמי שלו. את יכולה להציע לו להתקדם למשהו "קשה" יותר, אך אם הוא לא רוצה - זה בסדר גמור. אם הצליח במשהו חדש - עודדי אותו. אין לו שום בעיה - להיפך - אם היית מספרת את ההיפך זה היה חריג בעיני...

 

[מירה,אמא של עומר]

מירי ולאה - טוב לשמוע את דעתכן

כי ממש התחלתי לדאוג... אני מעודדת אותו כל הזמן, בכל דבר (הוא גם התחיל ללכת לפני שבועיים..) פשוט נראה לי מוזר שהוא לא מתאמץ להצליח וישר חשבתי איך זה יהיה בעתיד... (לוזר??)

 

[כרמית מ.]

הוא יודע מתי שווה להתאמץ

אני צריכה להזכיר את זה גם לעצמי לפעמים, אבל אני חושבת שהילדים שלנו נולדים סקרנים ובעלי רצון לדעת ולהתנסות. הם יודעים לבחור אתגרים שהם שכלול של הידע/יכולת הנוכחיים שלהם, אבל רק צעד אחד קדימה, לא יותר מדי. משחק קשה או קל מדי יזנח במהרה, משחק מתאים - הם יכולים לשוב אליו שוב ושובושובושוב - לסיים להרכיב, ולהתחיל מהתחלה וחוזר חלילה (עוד כמה חודשים תראי את זה בצורה מאד בולטת). אני חושבת שעל ידי זה שאנחנו מנסים "להכריח" אותם להתמודד עם קושי שעדיין לא מתאים להם (לדעתם, לדעתנו הוא מתאים, כנראה) אנחנו די הורסים להם את הסקרנות הזאת, ואולי גם את היכולת כן לשוב ולנסות, כי אנחנו מציבים רף גבוה מדי ומייאש. זה כמובן לא נעשה בכוונה, וכמו שכתבתי, גם אני עדיין לומדת את השיעור הזה. חוץ מזה, שכמו שכבר נכתב, בגיל שנה וחודשיים, הסבלנות היא עדיין קצרת טווח יחסית, והרבה תשומת לב מושקעת בהישגים החדשים במוטוריקה גסה ודיבור, ולא תמיד יש סבלנות לעוד דברים... אל תדאגי, זה יגיע