בוקר טוב ומבורך.

[אמאשל נתנאל]

בוקר טוב ומבורך.

יום רביעי היום פורים עבר ובעלי נתקף בקדחת ניקיונות של פסח בחודש שלפני פסח שומר נפשו יתרחק ממנו...

ככל שמתקבים למטבח הטירוף שלו מתגבר...

בדרך כלל המריבות מתחילות כשבועיים לפני פסח - השנה הם כבר התחילו אתמול אני מקווה שנעבור את השבועות הקרובים בשלום ובנפש בריאה.

 

[ר ע נ נ ה]

"איפה אתם בחג?"

אחד הסמננים של החג שכל שיחה נפתחת כך. אצלנו - בטח כמו אצל כולם יש המון פוליטיקות. עם אבא שלי אל עשיתי את החג יותר מ-20 שנה, מאז שנפרד מאמא שלי. הוא ואשתו לא כ"כ חוגגים, בדרך כלל בורחים לחו"ל בערב ליל הסדר (יש טיסות מוזלות). חבל לי עליו קצת כי עד הפרידה מאמא שלי אני זוכרת שפסח היה אחד החגים האהובים עליו (גם עלי עד היום). בשנה שעברה רצינו לעשות משהו שונה, הייתי בהריון אז הזמנו מקום בצימר, ברגע האחרון ביטלתי, לא היה לי לב לא להעניק לליהי את החויה של ליל הסדר עם קריאת ההגדה והשירים בקרב המשפחה. השנה אנחנו מוזמנים לגיסתי שזה תמיד נחמד כי אצלנו במשפחה ברירת המחדל היא שאני מכינה את הסדר ומארחת את כ-ו-ל-ם...

 

[אמאשל נתנאל]

אנחנו כבר כמה שנים אצל ההורים שלי

ההורים של בעלי לא במצב של לארח - גם אם אני אכין את הכל מנסים לשכנע אותם ללכת לאחת הבנות שלהם

 

[עינת דולב הדס]

זוהי שאלת השאלות...

תמיד יש את המזמינים והמוזמנים ואלה שרצו להזמין אבל לא יכולים כי הבית שלהם קטן ואלה שמחכים שיזמינו אותם ולא מבינים למה כל שנה הסדר אצלם ואף פעם אף אחד לא מזמין אותם וגם אלה שעושים לכולם את החישובים של איפה הם צריכים להיות ולמה זה לא הזמין גם את זה? ובסופו של דבר כולם נעלבים מכולם עד ראש השנה אבל שומרים בלב (מקסימום מאחורי הגב...). וגם צריך לקנות לכולם מתנות אפילו שמחליטים מראש ש"לא קונים השנה מתנות" כי לאף אחד אין כסף. ותמיד מכינים הרבה הרבה יותר מדי אוכל ואחרי המרק והקניידאלעך כבר לאף אחד אין מקום לכלום (אבל אז מגיע הצלי והעוף והתוספות והסלטים השווים באמת...). ותמיד יש את אלה שרוצים לקרוא את כל ההגדה ואת אלה שנמאס להם בעמוד השלישי. ואת אלה ששרים את דיינו עד הסוף בלי לפספס אף שורה ואחרי כל 3 שורות מוסיפים את הפזמון "דיידיינו דיידיינו דיידיינו דיינו דיינו דיינו..." שמאריך את השיר בלפחות 5-7 דקות. ויש את אלה שאחרי שהכל הסתיים וסיימנו בשעה טובה לקרוא את ה כ ל חייבים להוסיף את כל שירי האביב כאילו השעה רק שמונה בערב ולא 23:00 וכל הילדים קרסו. ויש גם את אלה שממש חשוב להם שהילד שלהם ימצא את האפיקומן ומגלים לו בלי שאף אחד ישים לב. וגם יש את אלה שממש חשוב להם שהבת שלהם בת השנתיים תשיר את "מה נשתנה?" אפילו שממש לא בא לה והיא בכלל לא יודעת את המילים (אולי זה בעצם "אחד מי יודע?") בקיצור חג מלא ניסים ונפלאות... אז איפה אתם בחג השנה?

 

[ר ע נ נ ה]

עינת ../images/Emo45.gif אכן ניתוח מדויק

 

[עינת דולב הדס]

../images/Emo9.gif

 

[אמא של Uri]

אנחנו...

השנה נהיה עם המשפחה של החצי. בבית הוריו. אחיו מגיע מחו"ל אחותו עם הילדים יהיו גם שם. ואני מאמינה שיהיה נחמד. אם כי שונה לחלוטין מסדר אצל הורי. אצלנו במשפחה נהוג שכל אחד מביא משהו, אני רוצה גם כאן להכין משהו, מקווה שלא אפגע במישהו מעצם השאלה והבקשה להכין משהו. יש כל מיני רגשויות לאנשים...

 

[דינהלה1]

בקשר ללהביא משהוא...../images/Emo217.gif

אצלנו במשפחה מקור ההתנדבות בלהביא משהוא כדי לעזור למארחת הפך למשהוא אחר: האמהות מביאות את האוכל שהילדים שלהם אוהבים כדי שחס וחלילה הם לא יצאו רעבים...

ואז בסוף הערב יוצא שהאוכל של המארחת כמעט ולא נאכל ונשאר המון שאריות, "הילדים" שהם כבר בני 24+רוצים את האוכל של אמא שלהם או שיש להם כל מני פרטנציות: אחת צמחונית אוכלת גרעינים ועשבים מוזרים...אחת אוהבת רק שניצלים, יש כאלה שאוהבים מרק צח מסונן וכל עלה קטן של פטרוזיליה או תבלין או ירק אחר דוחה אותם, אם יש בצל בסלט אז כבר לא אוכלים את כל הסלט וכו... בפעם האחרונה שארחתי היה לי ממש בלגן במטבח כי כל אחת רצתה לבוא ולחמם/להכין/להגיש את האוכל שלה ולהגיש בזמן שהיא רצתה. הן הוציאו אל כל הכלי אוכל שלי מהארון ואני והחצי היינו צריכים לנקות את המטבח עד 1 לפנות בוקר...החינוך שאני נותנת לבת שלי הוא שצריך לבחור מה שאוהבים ממה שמוגש בשולחן והפלא ופלא תמיד היא מוצאת והיא כולה בת 4

. לכן גמרתי אומר בלבי שמאז אם אארח בעתיד אני אכין את הכל ולא אסכים יותר להתנדבות הזאת ומי שלא מתאים לו "זבשו"

 

[אמא של Uri]

מה שכתבת ממש גרם לי לזמזם..

את השיר הילד בן שלושים... (נדמה לי של פוליקר...)

 

[דינהלה1]

לא פוליקר, של בנאי לא?../images/Emo151.gif לא זוכרת איזה...

 

[a17]

אני מדחיקה וזה מצליח - עדיין לא דיברנו

למרות שהחצי פולני ועם הגיל הפולניות מקבלת ביטוי יותר נרחב

....הוא האמת העלה את זה כבר לפני פורים

....ואני מתארת לעצמי שההורים שלו כבר טוחנים את זה מינואר אבל העיקר שאותי לא הטרידו בזה...יש לי איזו שאיפה להשאר בבית רק שאצלינו אין מקום לכולם אלא עם נפנה את הסלון לאחד החדרים, לפני שנה היינו אצל אחותי (5 דקות נסיעה) והיה נחמד וטעים בעיקר שלא היו נקיונות אחרי ובישולים ובאלאגנים לפני...לא יודעת ...נראה

 

[דינהלה1]

../images/Emo178.gif אצלנו בשנים האחרונות זה נעשה מסובך

אמי כבר מבוגרת וחולה וביתה קטן מלהכיל את כל המשפחה. אחות אחת החליטה ב15 שנים אחרונות שהיא לא מארחת בכלל אבל כשהיא מתארחת אצלנו תמיד יש לה דרישות ועניינים. האחות השנייה נשואה לבעל שכל הזמן עושה חשבונות לכולם ו(בדרך כלל בחישוב שלו תמיד יוצא שהוא מופסד...) חמותי נוסעת כל פסח כבר במשך שנים מאז שבעלה נפתר לחגוג בבית מלון עם חברותיה הפנסיונריות. אח של בעלי נוסע או מתארח אבל דווקא הוא בסדר ומארח אותנו מדי פעם הבעיה שמשום מה לא כל כך נהנים אצלם. מן אוירה מתוחה כזאת וכל הזמן אני צריכה להזהר שהילדים לא ישברו שם משהוא...והאוכל...בואו נאמר שגיסתי לא בשלנית כל כך... אני ארחתי את המשפחה מספר פעמים בעבר אבל מאז הולדת התאומים זה ממש לא מסתדר, לא מבחינת מקום לארוח וכל הבאלגן שלפני ואחרי... עד עכשיו יש במשפחה שלנו מן קשר של שתיקה...כאילו כולם מחכים מי יעלה את הנושא ראשון...אני הודעתי לבעלי שאני לא רוצה טובות מאף אחד ואם שואלים אני אומרת שאנחנו נשארים בבית כי אין לי כח להסחב עם תינוקות כדי שאף אחד לא ירגיש רגשי אשמה שהם לא מזמינים אותנו לא אחותי ולא אחיו של בעלי. מה שכן אני אדאג להביא אלי את אמא שלי לערב החג שלא תשאר לבד. ובינינו מאז שיש לי ילדים השתנו אצלי כל הפרופורציות

העיקר שמשפחתי היקרה לצידי אז גם אם בשנה מסויימת לא מזמינים אותי זה ממש ממש ממש לא מזיז לי את קצה הצפורן...

 

[בואו עננים]

לא כל כך חוגגים

המשפחה של האיש וגם אחותי תמיד מוצאים כל מיני סידורים- נוסעים ומשאירים אותנו עם הסבתות (88,84) הם סומכים עלינו שלא נשאיר אותם לבד- אז אנחנו ב 4-5 יושבים ואוכלים ארוחה חגיגית ולא מזכירים את יציאת מצרים השנה אולי יהיה שמח- כי הבן הבכור אמור לשוב מדרום אמריקה אחרי 4 חודשי העדרות- ואם יגיע לפסח תהיה סיבה למסיבה

 

[a17]

איפה איפה הבעל עם הנקיונות - אפשר להשאיל ?

בואי נעשה עסק איך שמתחילה קדחת הנקיון לפסח אנחנו מתחלפות...אני מוסרת לך את החצי שלי שיש לו ראיה סלקטיבית - הוא לא רואה לכלוך בעיקרון, נקיון ממש לא מעניין אותו ולכלוך לא מטריד אותו ומצידו שלא ינקו בכלל... ואני מקבלת את שלך + הקדחת עד החג . אני מוכנה אפילו להכשיר את המטבח ולזרוק את כל השינקן והספריבס מהמקרר

 

[HAPPY GO LUCKY]

אני מארחת בבית

אני באה ממשפחה דרום-אמרקאית חילונית למהדרין. גרנו 22 שנה בספרד וספגנו קצת מסורת מהקהילה, רובם יוצאי מרוקו. אבל בתוך תוכנו (משפחות דרום אמריקאיות בספרד, תמיד נשאר בלב איזה טוסט נקניק עם גבינה, שניצל עם גבינה), התחתנתי עם החצ,י שבא ממשפחה חרדית. אז זהו הכל השתנה. פסח זה פסח כולל ניקיון והחלפת כלים, הבית כשר כשר, אז בפסח לפי מנהג החרדים לא אוכלים בבתים של אחרי.\ אני מזמינה את הורים שלי (הפיצות נשארים בבית שלהם) את גיסתי עם שני הילדים וחבר של בעלי. נחמד מאוד, כמו כל שנה בלילה סדר, אומרים את נראת עייפה. ברור אתם הולכים וכל החרא נשאר אצלי.

 

[דינהלה1]

כשהחצי שלי מנקה הוא הופך ל ../images/Emo157.gif

אחת לכמה זמן הוא תופס קריזת נקיון, בעיקר ביום שבת היום היחיד שבו אני מרשה לעצמי לנוח. ואז הוא נכנס לאמוק של סדר וניקיון ומתחיל לבלבל לי את המח ולאמר לי שאני זאת שלא מסודרת בבית

אתן מבינות את זה? כל יום מימי השבוע אני סדרת, מכבסת את התחתונים והגרבים שלו שלא פעם זרוקים בחדר יחד עם הטרנינגים שלו, החולצות, העתונים מאתמול, שקית התפוצ'יפס או קליפות הגרעינים שהשאיר בסלון, מבשלת, מדיחה כלים וסירים, עושה ספונג'ה, מנקה אבק, מעבירה שואב בכל הבית ולסרוגין מטפלת בתאומים ובבת שלי ואחרי כל זה הוא מחליט שאני ה בלגניסטית

, ובמשך חצי יום הוא מתנהג כמו רסר בצבא: לא לדרוך פה ולא ללכלך שם וכו...אז בינינו...עדיף מנקה בתשלום ולא צריך טובות

 

[אמאשל נתנאל]

אצלי עוזר ומנקה כל השנה - אבל לקראת פסח הוא

מאבד את הכיוון - הבן אדם מתחרפן לחלוטין....