בוקר-טוב בנות
הרבה זמן שלא כתבתי, לפעמים יש לי תקופות שאני מנסה פחות לחשוב ולנסות לכאוב פחות (כמובן שזה לא ממש מצליח). בטח חלקכן זוכרות שאני בהריון והוא מתקדם לאט אבל לפחות הכל בסדר הפעם!!!! אני כותבת לכן כי יש דברים שרק אתן תבינו... שלשום היינו בבר-מצווה של המשפחה ויצאנו בבוקר 2 אוטובוסים מלאים לכותל ואח"כ לארוחת-צהריים. כולם התמקמו באוטובוס ופתאום שמתי לב שכולם יושבים זוגות ורק אבי יושב לבד, כאב לי והתחלנו את הדרך, כולם שרו ביחד וגם אבי וכשהסתובבתי לראות אותו ראיתי שהוא ממש חנוק מדמעות. הוא לא ממש בכה אבל ראיתי בעיניו את הכאב. אתן בטוח מכירות את ההרגשה, כל מה שרציתי זה לחבק אותו ולפרוץ איתו בבכי (כמובן שלא עשיתי זאת-זה לא היה מתאים) התעלמתי, אח"כ זה עבר לו מבחוץ אבל אני בטוחה שבפנים הוא כאב בשקט. וכמובן שהטיול כבר היה מבאס והיה לי ממש עצוב וההריון הזה גורם לי להיות יותר רגישה. איזה עצוב, איזה עולם אכזר, במקום שהיא תהיה איתנו ותשמח.... היום שמעתי שיר ברדיו-שיר ישן אבל הוא גרם לי להתחיל את הבוקר בדמעות. שיר עצוב/אביב גפן מילים ולחן: אביב גפן בלילה שוב קם מחלום עלייך חלמתי שאת בחיים עדיין רציתי להגיד לך שבכל מקום את איתי בלבי לא הספקתי לומר לך שלום שירי לי שיר עצוב רציתי להגיד לך שאני אוהב אותך תודה שנתת לי להיות מה שבא לי ואיך לפעמים את ראית איך כואב לי רציתי להגיד לך..... בטוחה שתהנו במפגש, כמובן שאני תמיד מתכננת לבוא ומקבלת רגליים קרות, אולי בפעם הבאה. אורית