בוקר טוב בנות

[אור חיים של אמא]

בוקר טוב בנות

אני מוצאת את עצמי נכנסת לכאן שוב ושוב לא מוצאת מנוח קשה לי מאוד!!! התקופה האחרונה מתישה אותי אולי ההריון, ההורמונים המשתוללים אני צריכה את אמא כאן לידי! 10 שנים עברו כמעט ללא תחושות ועכשיו בלי הודעה מוקדמת כמו בום ענק שההדים ממנו לא מפסיקים מפחדת להכנס לדכאון של אחרי לידה לא כל כך מוצאת את מי לשתף בתחושות שיהיה יום טוב!

 

[איחוד האחת]

שלום לך ../images/Emo140.gif

וברוכה הבאה

מבינה כל כך... הייתי שם לפני זמן רב מאוד... ילדתי שני בנים שכיום כבר בוגרים... ללא אם וללא תמיכה ועזרה... מכיון שלא היו הרבה ברירות, למדתי להסתדר לבד ואף שהיו קשיים רבים, הצלחתי להתמודד, מצאתי את הדרכים והשיטות וכמוני עוד רבות מאוד... וגם את תצליחי... מאמינה שרגשות החסר, הגעגועים והאובדן אכן שבו אלייך בגלל ההריון, ההורמונים וגם החלק שבך המצפה ורוצה כל כך לחלוק עם אמא חוויה כל כך אינטימית ומחברת בין אם לבת. בנוסף, ממה שאת מתארת, יתכן ובזמנו לא עיבדת את מותה של אמך, אולי כי לא יכולת אולי כי הרגשות היו קשים מדי עבורך ואולי כי התרכזת בהישרדות כמו שפעמים רבות קורה. כך או כך, זה חוזר כיום, כשאת בתוך תהליך המחבר אותך לנושא אמהות והחסר מורגש כל כך....וכואב כל כך... אבל נסי שלא לשקוע בדברים ואל "תפלי לבור הזה", נסי להתרכז בהריון ובחלקים הטובים שבו,באמהות הקרבה ובדברים היפים שמצפים לך, ויש רבים כאלו בגידול ילדים... ואף בדברים רבים אחרים. ובנושא של דכאון אחרי לידה, רבות הנשים העוברות זאת ברמה ובעוצמה כזו או אחרת, ואין זה קשור לענין החסר בצורה ישירה. יש בפורום נשים צעירות שילדו לאחרונה ואני בטוחה שתשמחנה לשתף אותך ולתמוך בך ככל שתרצי (אני כבר קצת רחוקה מימים אלו ...) אבל נסי שלא לחבר הכל יחד, ונסי שלא להכניס לעצמך פחדים, ואם יש כאלו, נסי לגבור עליהם - את יכולה... ואחרון אחרון חביב... לפי השקפת עולמי, אמך נמצאת בקיום אחר כיום (מימד אחר), לכן את יכולה לפנות אליה במחשבתך ובליבך... כאן בשבילך ככל שמתאים לך. מחזקת אותך ושולחת לך

 

[אור חיים של אמא]

איחוד האחת... תודה!

תודה על התגובה. עצם זה שמתייחסים להודעות שלי מחמם את הלב ונותן תחושה של בית חם נורא עצוב, אבל "כיף" לדעת שיש אנשים שמבינים אותך בדיוק מה את עוברת ומה את חווה. בהריון הראשון שלי, יש לי ילדה בת שלוש וחודשיים, מדהימה! לא היו לי אף אחת מהתחושות שיש לי עכשיו.... פתאום החוסר הגדול הזה, האין האינסופי, משתלט עלי בלי גבולות פתאום נורא בא לי לשתף אותה בתחושות, בהרגשות, לקבל את העזרה שלה. למרות... שאני כמעט ולא זוכרת כלום מהימים שכן היתה בחיים.... הדחקתי? תודה על ההתיחסות

 

[איחוד האחת]

היי אור חיים של אמא...

יתכן שהדחקת, אך אין זה משנה כרגע. נסי להינות מתקופת ההריון עד כמה שאפשר. נסי לארגן את הימים הראשונים שאחרי הלידה, כך שתהיי "מכוסה" עד כמה שניתן בעזרה, כדי שלא יהיה קשה מדי. בימים אלו תהיי זקוקה לכל עזרה שתינתן ולכן כדאי להתארגן מראש. בטוחה שתמצאי את דרכך כמו שכולן מוצאות, בדרך כזו או אחרת, והכי חשוב שתיהני מהחוויה. אלו זכרונות שילוו אותך כל חייך, הפכי אותם לנעימים עד כמה שאת יכולה. בנוסף לכך, זכרי שמצב רוחך משפיע גם על העובר... לגבי ההריון הראשון לעומת השני, קיימים הבדלים מבחינות רבות גם בתחושות ההריון עצמו וגם בחוויות הנלוות, לכן אל תשקיעי מחשבה רבה למה אז היה כך והיום אחרת. השקיעי מחשבה בדברים חיוביים ועשי לעצמך ימים טובים... ובאשר להתייחסות, כאן ב

שלנו, תמיד יש מי שתגיב לך, בהמון אהבה והמון רצון טוב.

 

[MIF2004]

הי

אכן הריון זו תקופה סוערת בפני עצמה, שלא לדבר על הריון בלי אמא... כל כך רוצים לשאול ולדעת וגם לקבל תמיכה אימהית במהלך ההריון וזה כל כך קשה שאין, וגם שאין אף אחד או אף אחת שבעצם יכולה ולו במעט לתת מענה לצורך הזה....מצד שני זו גם תקופה לגלות מחדש את עצמך, ולהתרגל לאט לאט לרעיון שתהיי אמא. גם אני מאוד פחדתי להיכנס לדיכאון לאחר לידה, וזה נראה לי פחד טבעי שלאו דווקא קשור להיותנו חסרות אם. מה שחשוב הוא שבימים אחרי הלידה קודם כל תזכרי שיש ימי דכדוך ראשוניים (זה הורמונלי קוראים לזה באנגלית THIRD DAY BLUES) זה בגלל נפילת ההורמונים וחשוב שבן הזוג יהיה מודע לזה מראש, וגם שבאופן כללי תגייסי לך כמה שיותר עזרה לוגיסטית לשבועות הראשונים - שהאיש יהיה כמה שיותר בבית, קרובי משפחה אחרים - סבתא, חמות, אבא, או כל בן משפחה או גורם אחר שיכול לשרוץ אצלך בבית, ואם אין אז עזרה בתשלום, לדעתי ככל שהקושי הלוגיסטי של התקופה הראשונה נמצא בשליטה, כך ייקל לך. אבל אל תחשבי עכשיו על דכאון אחרי לידה, תחשבי על עצמך, על השינוי העצום שחל בך, על החיים שנוצרים בתוכך, ותקחי את זה צעד אחר צעד, לאט לאט, לדעתי זה נהדר שיש 9 חודשים להיות בהריון, זה נותן זמן להסתגלות. שיהיה בהצלחה ותעדכני!