שמחה שאהבת
מאחלת לך שתצאי מהארון שתהיי מוכנה. אני "נפלתי שדודה" לרגליו של בחור שחיזר, בשיא העדינות אבל בעקשנות המון זמן. אבל הייתי קטנה והוא "מבוגר" וההורים שכנים ולא רצינו שיידעו. אז... סיפורים. אני הולכת ללילי, ובאמת הלכתי. אבל נכנסתי לחדר שלו ולא לשלה. אני יוצא לחיים. והוא יצא ונפגש עם חיים, חצי דקה אחר כך אני מגיעה, לפינה השניה ואנחנו ממשיכים הלאה. ככה במשך שלושה שבועות, כל ערב, לפעמים גם בבוקר לפני הלימודים. וההורים משני הצדדים - רואים, יודעים ושותקים. וכי מה יעשו אם אנחנו לא מדברים? בסוף אני נשברתי. "אבא, אני חברה של מוטי, הוא יכול להיכנס?". "שייכנס". כשהתאהבתי עד כלות באישה, כבר לא הייתי ילדה, הייתי נשואה, והיו לי מחוייביות, ומה יגידו ההורים ומה יגידו השכנים, והאם היא פנויה או תפוסה ו..... אז חיזרתי כמו שלמדתי מהאדון, בעדינות, אבל כנראה שלא מספיק בנחישות או שהיא לא הייתה מעוניינת בי או בכלל. ולכן נשארה עד כלות. זוגיות בארון או חצי בארון זה לא משנה העיקר שזה לא מפריע לזוגיות. ןלא להסיק מכאן שאני אוהבת שמחזרים אחריי. אבל לא יודעת לחזר. זה בוודאות לא נכון. אני אוהבת שמחזרים אחרי, אני אוהבת לחזר, אני אוהבת לקבל וגם לתת. לפעמים יותר לפעמים פחות לפעמים אני לפעמים היא העיקר שלא נרגיש שבאמת יש הבדל.