ד ו ל פ י ן 11
New member
בוקר, חלק א'
הוא התעורר. השעה היתה שש וחצי בבוקר. יש עוד הרבה זמן עד שיהיה צורך לקום. האוויר בחוץ היה רענן, והוא מילא את ריאותיו בניחוח הפרחים שעלה מן הגן. היתה זאת עונת פריחת ההדרים, וריחו המשכר של הצוף סחרר אותו מעט. פסי אור של שחר חדרו מבעד לחרכי התריס החצי פתוח, ופספסו את גופה השחום של השפחה ששכבה לצידו על בטנה, רגלה האחת ישרה והשניה משוכה מעט כלפי מעלה, ידה האחת משוכה לאחור והשניה מתחת לראשה. ברכות הניח את ידו על גופה הערום והחלק. בעדינות ליווה את קימורי גופה הקריר מצינת הלילה בעודה שוכבת נינוחה, מתענגת על מגע ידו. ידעה שהוא אוהב ללטף אותה כך, כשהיא שרויה ללא ניע. רק את שפתיה הניעה קלות, בלחשה: "בוקר טוב, מאסטר" "בוקר טוב, שפחונת שלי", השיב לה ולא יסף. ידו עברה על כל חלקי גופה. מן הצוואר, דרך הכתפיים, השכמות, הגב, המותניים, האגן, ועד לירכיים. ושוב טיפס מעלה, מסלק מגופה גרגירי אבק בלתי נראים שלא דבקו בה. "בואי אלי", אמר. היא מיהרה להסתובב כלפיו, מתכרבלת בתוך החיבוק שלו. שכבה על צידה, נצמדת אל גופו החם, ראשה נח על זרועו. ידה האחת מונחת על החזה שלו, ורגלה האחת על האגן שלו ועל ירכיו. חשה בהתעוררות המיידית שחלה בו. "מאסטר?", שאלה, והוא השיב: "תכף, רוצה לחבק אותך עוד קצת לפני כן." היא נצמדה אליו קרוב יותר, לוחצת את שדי האגס המושלמים שלה אל צד החזה שלו. את אגנה הצמוד לצד אגנו הניעה קלות, מחככת את בשרה הרך בבשרו. ידעה שהוא אוהב שהיא מתחרמנת עליו כך, ורצתה לענג אותו. חיבוקו נתרפה וידיו נפרשו לצדדים. היה זה סימן ברור שלא הצריך תוספת מלים. המאסטר החליט להפקיד את גופו בידיה, להרשות לה לענג אותו בגופה, בידיה, בשפתיה. היא נעמדה על ברכיה לצידו, ותמכה את עצמה על כפות ידיה מצידו האחר. הנמיכה את גופה לעבר גופו, עד שפטמותיה השחומות רפרפו מעל החזה שלו. החליקה את את עצמה על גופו, החזה, הבטן, הירכיים, השוקיים אל עבר הקרסוליים. נעה ברכות לכל אורך גופו, עד שמיקמה את עצמה מתחת לרגליו. שם התיישבה על ברכיה ועקביה ולקחה בשתי ידיה אחת מרגליו. קירבה את כף הרגל אל החזה שלה, מלטפת אותה לכל אורכה בפטמתה, לוחצת את השד העגלגל אל קימור הרגל. קימרה את גופה, והביאה את שפתיה אל כף הרגל. נישקה אותה מעקב ועד בוהן, ליטפה אותה בלשונה, מותירה בה שבילי רוק מתקתק. הביאה את לשונה אל כל אחד ואחד מהרווחים שבין אצבעותיו. הוא שכב על גבו, עיניו עצומות, מחשבותיו משוטטות בשום מקום. מתענג על הטיפול המסור ששפחתו מעניקה לו. לקחה את בהונו אל בין שפתיה. אט אט דחקה אותה עוד ועוד פנימה, עד שנבלעה כולה בפיה. בלשונה ליקקה את הכרית התחתית של הבוהן. כך עברה מאצבע לאצבע, ולא נחה דעתה עד שהרטיבה בפיה את כולן. הניחה את הרגל בחיקה, נלחצת אל בשרה הרך, ועברה לתת עינוג דומה לרגלו האחרת. בסיימה, הניחה את שתי רגליו חזרה על המיטה, והחלה מטפסת בשפתיה לאורך רגלו כלפי מעלה. עברה את השוק, טיפסה במעלה הירך, והגיעה אל האיבר הזקור שבין רגליו. למרות שידעה שהרשות בידה לעשות בגופו ככל העולה על רוחה, בכל זאת הרימה את פניה כלפי פניו, במעין בקשת רשות אילמת. מבעד לעיניו העצומות חש במחווה שעשתה והניד קלות את ראשו. תנועה בלתי מורגשת בעליל, אבל המחשבה הנלווית אליה נקלטה במוחה וסימנה לה היתר להמשיך. לשונה חרצה את הווריד התחתון של איברו הזקור. מן האשכים, לכל אורך האיבר, ועד לרסן שבראש העטרה. ליקקה מצד זה ומצד זה, ונישקה בשפתיה לכל פיסת בשר חלקלקה. הרימה בפיה את קצה האיבר, ועיגלה סביבו את שפתיה. בהורידה את ראשה כלפי מטה הלך ונדחק לתוך פיה, עד שננעץ לכל אורכו בגרונה, ושפתיה נשקו לבסיסו. הרימה את ראשה באיטיות ושלפה אותו מתוכה, ושוב דחקה את עצמה כלפי מטה. ושוב עלתה, ושוב ירדה, ובכל פעם שדחקה אותו לתוך פיה, דחק הוא והזרים דם והפעים את זקפתו בפיה. "די לעכשיו", אמר, והיא שמטה את איברו מפיה. הוא הרים קצת את אגנו, ודחף כרית תחתיו. הבינה מה שדרש ממנה. בידיה הענוגות אחזה את איברו החם והפועם, וקירבה את שפתיה ולשונה אל האשכים ואל המפשעה שתחתיה. עברה ונשקה וליקקה את דרכה עד שהגיעה אל חור השושן שלו. נשקה לו שם, ליקקה סביבו בלשונה, ובעדינות החדירה אותה פנימה. חשה את פעימות הזקפה המתגברות שלו עם כל דחיקה שלה. "בואי", אמר, והיא עברה לכרוע לצידו. שוב לקחה את איברו בפיה, ומצצה אותו מעלה ומטה לכל אורכו. הוא הניח את ידו על ישבנה החלקלק, מלטף את עגבותיה המושלמות. אצבעותיו נעו אל עבר החריץ שבין רגליה, חש את הרטיבות הנוזלת מתוכו. אצבעו האחת נדחקה פנימה לתוכה. המשיכה במלאכה שנטלה על עצמה, ובו בזמן דחקה את אגנה מעט אחורה, משפדת את עצמה עמוק יותר על אצבעו. ידעה שהוא אוהב שהיא מתחרמנת כמו חתלתולה מיוחמת ממגע ידו. שלף את אצבעו האחת מתוכה, והביא לתוכה שתים. דש ולש בה, מביא את עירורה לשיאים חדשים. לרגע נדמה היה כי לא תחזיק מעמד עוד, אבל בשניה האחרונה הצליחה לעצור בעצמה, ולא לגמור בטרם עת. שלף את אצבעותיו מתוכה, והחזיר שוב שתים. אחת שהיתה קודם, ואחד חדשה, נוספת. ואת האצבע הנותרת, זאת שהורטבה מקודם כדבעי, הביא אל פתח השושן שלה, ודחק אותה פנימה. התכווצה על אצבעו הנדחקת. דלתי הפתח האחורי שלה סוגרות כטבעת על אצבעו. חשה את הכאב הכרוך בחדירה אל פי טבעתה הצר, שמעולם לא ידע חדירה רחבה יותר. דחק את כל שלוש אצבעותיו עד סופן פנימה, והחל שוב לדוש בקרביה. הכאב והעונג משמשים בה בערבוביה. אהבה את שניהם. גם את העונג שהעניק לה, וגם את הכאב. לו בה היו הדברים תלויים, לא היתה מוותרת על אף אחד מהם. דחקה את אגנו לעומתו, ונענתה בתנועות גופה לתנועות ידו. שפתיה ממשיכות לענג את איברו התפוח לכל אורכו. "רוצה לגמור, שפחונת?", שאל אותה שאלה רטורית. "כן, מאסטר", ענתה את התשובה הברורה מאליה. לא רק שגופה לחץ ודרש ממנה, אלא שידעה שאף הוא רוצה שתגמור. ידעה שהגמירה שלה מענגת אותו, מגרה אותו, מעצימה את הגמירה שלו שתבוא אחריה. "תגמרי", אמר לך ברוך, והיא התפוצצה על כף ידו. אגנה זע ונע, התפתל אנה ואנה. פיה שעדין נותר איברו בתוכה פמפם את הזקפה הלוך ושוב לכל אורכה. גלי רעידותיה עלו לשיאם, ואז שבו ורגעו אט אט. גופה נתרפה מעט, ותשומת ליבה שבה אל המלאכה שמלכתחילה הוטלה עליה. חש שאינו יכול עוד להתאפק אומר לה: "אני גומר". דחקה את האיבר עמוק יותר לגרונה ונותרה ללא ניע. שפתיה לוחצות על בטנו סביב בסיס האיבר. ידה האחת מונחת על בטנו התחתונה, והאחרת חופנת ומלטפת את האשכיו. ובעוד העטרה שלו נעוצה עמוק בגרונה, ירה והזרים את מטחי הזרע הלבנבן שלו עמוק אל קרביה. אצבעותיו נדחקו עמוק יותר לתוכה, משלימות את השיפוד המשולש. לבסוף נתרפה גם הוא, ונשלף מתוכה. ליקקה ומצצה את איברו המתרפה שלא להותיר עליו שום טיפה, ואז סבה ופניה כלפיו. הרים את ידו, זו שהיתה בתוכה לעברה, והיא לקחה אותה בידיה, ומצצה בזו אחר זו את כל אצבעותיה. "טעים לך?", שאל. והיא בחיוך הנהנה. שוב שכבה לצידו, ראשה על זרועו החובקת את צווארה, ידה האחת מסלסלת בשער חזהו, ורגלה האחת על האגן והירכיים שלו. לאחר רגעים מספר, אזרה אומץ ופנתה אליו: "מאסטר?" "כן, שפחונת שלי?" "לפעמים מאסטר, הייתי רוצה לשכפל את עצמי כמו במכונת צילום, שיהיו לך ממני שנים, שלושה, או אפילו ארבעה עותקים." "מאיפה באה לך המחשבה הזאת, מתוקה שלי?", שאל, והיא השיבה: "כי אני מרגישה מין צורך כזה, לתת לך עוד. אפילו שאני כולי שלך, לפעמים נדמה לי שזה לא מספיק."
הוא התעורר. השעה היתה שש וחצי בבוקר. יש עוד הרבה זמן עד שיהיה צורך לקום. האוויר בחוץ היה רענן, והוא מילא את ריאותיו בניחוח הפרחים שעלה מן הגן. היתה זאת עונת פריחת ההדרים, וריחו המשכר של הצוף סחרר אותו מעט. פסי אור של שחר חדרו מבעד לחרכי התריס החצי פתוח, ופספסו את גופה השחום של השפחה ששכבה לצידו על בטנה, רגלה האחת ישרה והשניה משוכה מעט כלפי מעלה, ידה האחת משוכה לאחור והשניה מתחת לראשה. ברכות הניח את ידו על גופה הערום והחלק. בעדינות ליווה את קימורי גופה הקריר מצינת הלילה בעודה שוכבת נינוחה, מתענגת על מגע ידו. ידעה שהוא אוהב ללטף אותה כך, כשהיא שרויה ללא ניע. רק את שפתיה הניעה קלות, בלחשה: "בוקר טוב, מאסטר" "בוקר טוב, שפחונת שלי", השיב לה ולא יסף. ידו עברה על כל חלקי גופה. מן הצוואר, דרך הכתפיים, השכמות, הגב, המותניים, האגן, ועד לירכיים. ושוב טיפס מעלה, מסלק מגופה גרגירי אבק בלתי נראים שלא דבקו בה. "בואי אלי", אמר. היא מיהרה להסתובב כלפיו, מתכרבלת בתוך החיבוק שלו. שכבה על צידה, נצמדת אל גופו החם, ראשה נח על זרועו. ידה האחת מונחת על החזה שלו, ורגלה האחת על האגן שלו ועל ירכיו. חשה בהתעוררות המיידית שחלה בו. "מאסטר?", שאלה, והוא השיב: "תכף, רוצה לחבק אותך עוד קצת לפני כן." היא נצמדה אליו קרוב יותר, לוחצת את שדי האגס המושלמים שלה אל צד החזה שלו. את אגנה הצמוד לצד אגנו הניעה קלות, מחככת את בשרה הרך בבשרו. ידעה שהוא אוהב שהיא מתחרמנת עליו כך, ורצתה לענג אותו. חיבוקו נתרפה וידיו נפרשו לצדדים. היה זה סימן ברור שלא הצריך תוספת מלים. המאסטר החליט להפקיד את גופו בידיה, להרשות לה לענג אותו בגופה, בידיה, בשפתיה. היא נעמדה על ברכיה לצידו, ותמכה את עצמה על כפות ידיה מצידו האחר. הנמיכה את גופה לעבר גופו, עד שפטמותיה השחומות רפרפו מעל החזה שלו. החליקה את את עצמה על גופו, החזה, הבטן, הירכיים, השוקיים אל עבר הקרסוליים. נעה ברכות לכל אורך גופו, עד שמיקמה את עצמה מתחת לרגליו. שם התיישבה על ברכיה ועקביה ולקחה בשתי ידיה אחת מרגליו. קירבה את כף הרגל אל החזה שלה, מלטפת אותה לכל אורכה בפטמתה, לוחצת את השד העגלגל אל קימור הרגל. קימרה את גופה, והביאה את שפתיה אל כף הרגל. נישקה אותה מעקב ועד בוהן, ליטפה אותה בלשונה, מותירה בה שבילי רוק מתקתק. הביאה את לשונה אל כל אחד ואחד מהרווחים שבין אצבעותיו. הוא שכב על גבו, עיניו עצומות, מחשבותיו משוטטות בשום מקום. מתענג על הטיפול המסור ששפחתו מעניקה לו. לקחה את בהונו אל בין שפתיה. אט אט דחקה אותה עוד ועוד פנימה, עד שנבלעה כולה בפיה. בלשונה ליקקה את הכרית התחתית של הבוהן. כך עברה מאצבע לאצבע, ולא נחה דעתה עד שהרטיבה בפיה את כולן. הניחה את הרגל בחיקה, נלחצת אל בשרה הרך, ועברה לתת עינוג דומה לרגלו האחרת. בסיימה, הניחה את שתי רגליו חזרה על המיטה, והחלה מטפסת בשפתיה לאורך רגלו כלפי מעלה. עברה את השוק, טיפסה במעלה הירך, והגיעה אל האיבר הזקור שבין רגליו. למרות שידעה שהרשות בידה לעשות בגופו ככל העולה על רוחה, בכל זאת הרימה את פניה כלפי פניו, במעין בקשת רשות אילמת. מבעד לעיניו העצומות חש במחווה שעשתה והניד קלות את ראשו. תנועה בלתי מורגשת בעליל, אבל המחשבה הנלווית אליה נקלטה במוחה וסימנה לה היתר להמשיך. לשונה חרצה את הווריד התחתון של איברו הזקור. מן האשכים, לכל אורך האיבר, ועד לרסן שבראש העטרה. ליקקה מצד זה ומצד זה, ונישקה בשפתיה לכל פיסת בשר חלקלקה. הרימה בפיה את קצה האיבר, ועיגלה סביבו את שפתיה. בהורידה את ראשה כלפי מטה הלך ונדחק לתוך פיה, עד שננעץ לכל אורכו בגרונה, ושפתיה נשקו לבסיסו. הרימה את ראשה באיטיות ושלפה אותו מתוכה, ושוב דחקה את עצמה כלפי מטה. ושוב עלתה, ושוב ירדה, ובכל פעם שדחקה אותו לתוך פיה, דחק הוא והזרים דם והפעים את זקפתו בפיה. "די לעכשיו", אמר, והיא שמטה את איברו מפיה. הוא הרים קצת את אגנו, ודחף כרית תחתיו. הבינה מה שדרש ממנה. בידיה הענוגות אחזה את איברו החם והפועם, וקירבה את שפתיה ולשונה אל האשכים ואל המפשעה שתחתיה. עברה ונשקה וליקקה את דרכה עד שהגיעה אל חור השושן שלו. נשקה לו שם, ליקקה סביבו בלשונה, ובעדינות החדירה אותה פנימה. חשה את פעימות הזקפה המתגברות שלו עם כל דחיקה שלה. "בואי", אמר, והיא עברה לכרוע לצידו. שוב לקחה את איברו בפיה, ומצצה אותו מעלה ומטה לכל אורכו. הוא הניח את ידו על ישבנה החלקלק, מלטף את עגבותיה המושלמות. אצבעותיו נעו אל עבר החריץ שבין רגליה, חש את הרטיבות הנוזלת מתוכו. אצבעו האחת נדחקה פנימה לתוכה. המשיכה במלאכה שנטלה על עצמה, ובו בזמן דחקה את אגנה מעט אחורה, משפדת את עצמה עמוק יותר על אצבעו. ידעה שהוא אוהב שהיא מתחרמנת כמו חתלתולה מיוחמת ממגע ידו. שלף את אצבעו האחת מתוכה, והביא לתוכה שתים. דש ולש בה, מביא את עירורה לשיאים חדשים. לרגע נדמה היה כי לא תחזיק מעמד עוד, אבל בשניה האחרונה הצליחה לעצור בעצמה, ולא לגמור בטרם עת. שלף את אצבעותיו מתוכה, והחזיר שוב שתים. אחת שהיתה קודם, ואחד חדשה, נוספת. ואת האצבע הנותרת, זאת שהורטבה מקודם כדבעי, הביא אל פתח השושן שלה, ודחק אותה פנימה. התכווצה על אצבעו הנדחקת. דלתי הפתח האחורי שלה סוגרות כטבעת על אצבעו. חשה את הכאב הכרוך בחדירה אל פי טבעתה הצר, שמעולם לא ידע חדירה רחבה יותר. דחק את כל שלוש אצבעותיו עד סופן פנימה, והחל שוב לדוש בקרביה. הכאב והעונג משמשים בה בערבוביה. אהבה את שניהם. גם את העונג שהעניק לה, וגם את הכאב. לו בה היו הדברים תלויים, לא היתה מוותרת על אף אחד מהם. דחקה את אגנו לעומתו, ונענתה בתנועות גופה לתנועות ידו. שפתיה ממשיכות לענג את איברו התפוח לכל אורכו. "רוצה לגמור, שפחונת?", שאל אותה שאלה רטורית. "כן, מאסטר", ענתה את התשובה הברורה מאליה. לא רק שגופה לחץ ודרש ממנה, אלא שידעה שאף הוא רוצה שתגמור. ידעה שהגמירה שלה מענגת אותו, מגרה אותו, מעצימה את הגמירה שלו שתבוא אחריה. "תגמרי", אמר לך ברוך, והיא התפוצצה על כף ידו. אגנה זע ונע, התפתל אנה ואנה. פיה שעדין נותר איברו בתוכה פמפם את הזקפה הלוך ושוב לכל אורכה. גלי רעידותיה עלו לשיאם, ואז שבו ורגעו אט אט. גופה נתרפה מעט, ותשומת ליבה שבה אל המלאכה שמלכתחילה הוטלה עליה. חש שאינו יכול עוד להתאפק אומר לה: "אני גומר". דחקה את האיבר עמוק יותר לגרונה ונותרה ללא ניע. שפתיה לוחצות על בטנו סביב בסיס האיבר. ידה האחת מונחת על בטנו התחתונה, והאחרת חופנת ומלטפת את האשכיו. ובעוד העטרה שלו נעוצה עמוק בגרונה, ירה והזרים את מטחי הזרע הלבנבן שלו עמוק אל קרביה. אצבעותיו נדחקו עמוק יותר לתוכה, משלימות את השיפוד המשולש. לבסוף נתרפה גם הוא, ונשלף מתוכה. ליקקה ומצצה את איברו המתרפה שלא להותיר עליו שום טיפה, ואז סבה ופניה כלפיו. הרים את ידו, זו שהיתה בתוכה לעברה, והיא לקחה אותה בידיה, ומצצה בזו אחר זו את כל אצבעותיה. "טעים לך?", שאל. והיא בחיוך הנהנה. שוב שכבה לצידו, ראשה על זרועו החובקת את צווארה, ידה האחת מסלסלת בשער חזהו, ורגלה האחת על האגן והירכיים שלו. לאחר רגעים מספר, אזרה אומץ ופנתה אליו: "מאסטר?" "כן, שפחונת שלי?" "לפעמים מאסטר, הייתי רוצה לשכפל את עצמי כמו במכונת צילום, שיהיו לך ממני שנים, שלושה, או אפילו ארבעה עותקים." "מאיפה באה לך המחשבה הזאת, מתוקה שלי?", שאל, והיא השיבה: "כי אני מרגישה מין צורך כזה, לתת לך עוד. אפילו שאני כולי שלך, לפעמים נדמה לי שזה לא מספיק."