בוקר אור!!!

[מעצימה]

בוקר אור!!!

בוקר אור לך דינהלה..
ולכל החברות/חברים...מזמן לא הייתי כאן..

הורות מאוחרת...זו הגדרה שמקבלת ביטוי חזק לאחרונה אצלי...
שתי בנות בנות 21,24 ששתיהן כבר בדרך לעזוב את הבית.
הצעיר בן 11..ילדתי אותו בגיל 39...היום קרובה ל-50 (אמא'לה)..

במשפחה המורחבת..אין ילדים קרובים לגילו ובכלל...רק האחיינים שלי מתחילים לחשוב על ילדים משלהם.
כך שאין ילדים סביבו...חוץ מבית הספר.

הילד חכם,סקרן ולא מפסיק לשאול שאלות כגון:

מי יהיה איתי אם יקרה לך ולאבא משהו לא טוב?
כשאני אהיה מבוגר יותר כך אומר...כולכם תהיו כבר זקנים....

ומתוך כל השאלות..המח שלי התחיל לעבוד..ולהיות מוטרד..מה באמת אם???

איך אצלכם? הילדים בגיל של שאלות?
יש בינכם עם ילד יחיד? או כמוני הפרשים גדולים?


בוקר שכולו אור,שלווה והנאה

 

[דינהלה1]

יופי לראות אותך כאן

בתי כל הזמן שואלת אותי מליון שאלות וכל פעם מפתיעה אותי מחדש. כנראה זה חלק מההתפתחות שלהם לחקור את העולם, הם בודקים מה הסטאטוס שלהם, משווים את עצמם לאחרים, מתחילים לחשוב על העתיד. הם מתבגרים.
אני נוהגת לענות בפשטות ומשתדלת לנסוך ביטחון ולהפיג את החששות. מעבירה את התחושה שהכול בשליטה ושאין מקום לדאגה. הייתי מרגיעה ואומרת לו שאימא ואבא בריאים ושהכול בסדר ולא צריך לחשוש, ועד שנהיה זקנים הוא כבר יגדל וידע להסתדר מצוין. אם נראה לך שיש יותר מידי שאלות בנושא אולי כדאי לוודא שאין איזה אירוע חיצוני שהשפיע עליו יתר על המידה שמטריד אותו.

 

[מעצימה]

תודה רבה

הארוע המשפיע ביותר ..זה ששתי אחיותיו עומדות לעזוב את הבית..
האחת משתחררת מהצבא ועוברת לעבוד באילת.
השניה בדרכה לעבור לגור עם החבר...והוא מרגיש לבד....וכן יש הרבה שיחות מרגיעות ...שרוב הזמן אכן עובדות.

ככל שהם סקרנים יותר כך השאלות עמוקות יותר.

ואכן ההתבגרות שלהם בגילאים צעירים מדהימה...

 

[דקסו]

נכנסתי להתייעץ אבל ראיתי את הודעתך

וחייבת לענות:
אני בת זקונים להורים מבוגרים (חחח מוזר לי להגדירם ככה, ותיכף תביני למה). אימי היתה בת 42 כשנולדתי ואבי בן 43. האח הכי קרוב אליי גדול ממני בכמעט 7 שנים. הכי רחוק - גדול ממני ב-19 שנה (אנחנו 6 ולא, לא דתיים אלא קיבוצניקים). היתה לי ילדות הכי מאושרת שיכולה להיות! ההורים שלי התנהגו והרגישו יותר צעירים מכל ההורים הצעירים של החברים שלי. וכך גם אני הרגשתי. אבא שלי היה נוסע איתי לטיולים שנתיים, אמא שלי תמיד היתה בעניינים מבחינת הדברים שבחיים שלי (זמרים, בגדים ותחומי עניין אחרים). זוג צעיר יכול להתנהג כמו זקן, ולהיפך.
אני כן זוכרת שכשהייתי ילדה היו לי חששות כמו לילד שלך. זה כנראה טבעי. אבל ככל שגדלתי, הבנתי שאני ברת מזל שנולדתי להם ושהגיל בכלל לא קובע כי באמת היו הורים צעירים יותר שהתנהגו כמו זקנים. כמו שכולנו יודעים, "משהו לא טוב" יכול לקרות אצל כולם (חס וחלילה כמובן) ובלי קשר לגיל.

וגם היום, כשאני בשנות ה-30 לחיי ועם 2 ילדים, והוריי כבר מעל 70 הם טפו טפו בריאים, עובדים, מתנהגים ונראים הרבה הרבה מתחת לגילם, הילדה הגדולה שלי המון אצלם ומטורפת עליהם (והם עליה). באמת באמת לא מרגישה שהגיל שלהם השפיע על הילדות או הנערות שלי. אבל זה באמת תלוי באופי. הם משהו מיוחד

תשמרי על אופטימיות, על אושר ועל שמחת חיים, והילד שלך לא ירגיש בהבדל ויודה לך

. אם יש לך עוד שאלות, אני כאן

 

[מעצימה]

תודה על השיתוף דקסו...

כף לשמוע....וכן אפילו מעודד.

האמת שבעלי ובני ממש באותו הראש...רוכבים על אופניים שעות כל שבת,משחקים כדורגל...מטפסים על הרים וקירות טיפוס...
וביחד אנחנו המון מטיילים....משתדלים למצוא משפחות עם ילדים בגילו....לפעמים מצליח לפעמים ללא.
הוא ילד שמח....משפחתי...אוהב את הבית.....ואוהב וקשור לאחיותיו....שהאחת עומדת להשתחרר מקרבי ולעזוב את הבית לעבודה מועדפת בדרום.והשניה בכיוון מגורים עם חבר........

הסקרנות מביאה המון שאלות.....ולאו דווקא ממצוקה אמיתית.
אלא יותר מהתעניינות והתעמקות בדברים.

המון תודה.

 

[דקסו]

שמחתי לעזור

מכירה את עניין הלהיות הילדה היחידה במשפחה במורחבת. אבל גם זה שטויות.
נשמע שאתם מתנהלים איתו כמו כל זוג הורים אחר, וזה מה שחשוב.

ואגב - למרות הפערים בגיל ביני לבין אחיי, חוץ מעם אחי הבכור יש לי קשר מאוד קרוב לכל שאר האחים ואנחנו נפגשים לעיתים קרובים