בוקר אור

[mich78]

בוקר אור ../images/Emo140.gif

האם אתם משתפים את הוריכם, אחים

המשפחה הקרובה בחייכם

כלומר

משתפים על קורות חיי היומיום לימודים, עבודה, ילדים, מטרות שהצבתם

האם השיחות בד"כ זורמות או ישנה הרגשה שהן תקועות

מאז ששתפתי את אימי לפני שנים בדברים אישיים שחזרו אלי כמו בומרנג אני משתדלת שלא לשתף אותה בכלום, גם בגלל חוסר תמיכה ועידוד וגם מתוך פחד שמחר היא תשתמש בדברים נגדי

זה עובד על כל הסביבה הקרובה והרחוקה שלי, אף אחד לא יודע ממש מה קורה בחיי היומיום שלי ...

 

[דפנהאי]

אני כמעט לא משתפת

את הורי. קודם כל לאמר להם משהו זה כמעט כמו לפרסם בעיתון, תפוצת נאטו לכל חבריהם, אחיי ואחיותי, בני הדודים וכולי, כך שזה לא נעים, וגם אף פעם אין תמיכה אמיתית ועניין, אלא תמיד בסופו של דבר מה שאמרתי יחזור אלי ויפגע בי בצורה ז או אחרת. בקיצור - הורי הם לא פונקציה מתאימה לשיחות. גם אצלי אין הרבה אנשים שמעורבים עמוקות בחיים שלי.

 

[לורליי43]

בדיוק כמו שהיה אצלי

כנראה שצריך הרבה שנים של ניסיון כדי לדעת מה ואיך להגיד. אני אפילו חששתי שהיא מספרת דברים שאני מספרת לה לבנות דוד שלה (שהן כמו אחיות), ופעם אמרתי לה את זה. מאז נראה לי שדברים הגיעו למודעות שלה ואני מקווה שדברים השתנו.

 

[נץ666]

צריך להפריד

יש אבי וישנה חמותי. חמותי, לדעתי, מעודכנת להפליא בכל. היא גם מקיימת קשר עצמאי וישיר עם הנכדים, והם מספרים לה מתבדחים אתה, מתיעצים אתה לפעמים [היא אשה חכמה מאוד], זוגתי מקפידה לעדכן אותה. רק אני "הרשע"

לא ממש מתאמץ. אבי לא ממש מתענין. הוא עסוק בעצמו רוב הזמן, בחרדות ובפחדים שלו ובעיקר בבדידות שלו מאז שהתאלמן לפני חצי שנה. אנחנו מקפידים לעדכן אותו בכל דבר, אם כי לא נראה לי שזה ממש מענין אותו.

 

[לוני פוני]

גם אצלי...

אמא שלי מאוד אוהבת לספר לכולםםםם מגיעה עד למשפחה הרחוקה !!! תמיד היא אהבה לשתף את כולם (במיוחד בפגישות משפחתיות) כל מני דברים עלי מהעבר כבר הפסקתי להעיר לה כי היא פשוט מתעלמת ...(בעיות בריאותיות שיש לי ...כל מני דברים שמפריעים לה בי היא הולכת ומספרת לכולם גם משפחה רחוקה מאוד ) ... השיחה איתה ממש לא זורמת (לא מבחינתי לפחות)(אני כמעט לא יוצרת קשר בלדבר) בדרך כלל היא זו שמדברת ואני מקשיבה, היא כן יודעת על עבודה ותחומי עניין שלי שאני עושה אבל אם יש דברים חדשים בחיים אני לא מעדכנת אותה...ועונה בצורה מאוד קונקרטית . השיחות בדרך כלל על עידכונים מה קורה לאחרים בחיים - היא מאוד מעודכנת, עד כדי ידיעת פרטים שלא הייתי רוצה לדעת ...(אין לה גבול לפרטיות של בן אדם) בנוסף יש שיחות על מזג אויר ודברים בנאלים רגילים (שופינג וכו') . אני הפסקתי לספר לה דברים אישיים קשיים ותחושות, בכל פעם שעשיתי את זה קיבלתי חוסר אמפטיה, אני לא משתפת אותה בשום כלום מבחינה רגשית וגם לא מבחינת תוכניות לעתיד! את הרגשות והתחושות אני שומרת לשיחה עם בן הזוג וממנו אני מקבלת את כל החיזוקים שאני זקוקה . לפעמים זה ממש מזעזע אותי עד כמה שהיא יודעת על כולם הכל!!!!!... ד.

 

[צוציקגדול]

תלוי: יש את האינפורמטיבי

ובו יש שיתוף עם האחיות בדרך כלל, כי עם האמא קשה מאוד לתקשר, עם החם והחמה יש תקשורת מלאה. לגבי האישי: תחושות, מטרות וכו' די מעט בעיקר כי אנחנו בצד המפשר, הקולט, הכותל המערבי.

 

[תשוקת האמיצים]

אני אדם פתוח

שאוהב לשתף ולדבר הרבה אמא שלי היא החברה הכי טובה שלי, תמיד היתה יד ימיני והיא יודעת כל מה שעובר עליי. אחותי פעם גם שיתפתי אותה עד שראיתי שזה חוזר נגדי ואז צנזרתי. אבא שלי קשה לתפוס איתו שיחה וגם אם כן הוא מיד מצביע אי אמון בי עם אחי הבכור אין לי ממש תקשורת. עם אחי הצעיר יש לי בעניינים מאוד מסוימים. הקיצר הכי הכי זה אמא שלי, מידי פעם אחותי כשאני בעיקר שוכחת למה היא מסוגלת, ובן זוג? לא בכל דבר. וחוץ מאמא יש לי גם חברות מאוד טובות וגם חברי נפש כאלה שאני יכולה לדבר איתם על כל מיני נושאים וחוויות וגם לשמוע עיצה. בברכה

 

[m i t a l y]

אצלי...

אני בן אדם מאוד פתוח. מכיוון שרוב הזמן אני חיה לבד ומגדלת את שתי בנותיי לבד (למרות שיש לי גרוש ובעל בשלט-רחוק

), אין לי בחיי היומיום מישהו שאותו אני יכולה לחלוק את אירועי היומיום... ולכן, כאשר אני נפגשת עם הוריי (בד"כ עם אמא שלי כי עם אבא שלי זה יותר מסובך...), אני מספרת כמעט הכל ומשתפת גם בדברים אישיים מאוד. יש דברים שאני יודעת שהם מאוד רגישים אליהם, ולכן אני מעדיפה לשמור את הדברים לעצמי, אבל חוצמי... הכל... עם אחי ואחיותיי זה יותר קשה. אנחנו נפגשים בעיקר באירועים משפחתיים (ויש הרבה), ובחגים... עם אחי אני מדברת על הכל. גם עם אחותי הקטנה. עם אחותי מתחתיי, השיחה לא מתפתחת ולכן כבר "הרמתי ידיים"... ובעלי, כמובן, הוא לא רק בעל, הוא גם חבר, ידיד, פסיכולוג, יועץ ארגוני- תעסוקתי-חברתי- ועוד הרבה דברים אחרים...