בון ג'ורנו

אדומה2

New member
בון ג'ורנו ../images/Emo140.gif

בוקר טוב לכולן! חזרנו אתמול מירח דבש מושלם. לא להאמין כמה אפשר להספיק ביום אחד- לקום, לאכול ארוחת בוקר ופשוט להתחיל לחרוש את העיר שבה היינו ברגל עד הלילה. וכמובן לאכול במהלך היום כל מיני דברים טעימים.... לא הרבה שופינג לצערינו כי יקר בטירוף באירופה- אם כי בעלי (
) הסתדר עם שופינג הרבה יותר טוב ממני, אבל עדיין, קנינו כמה פריטים נחמדים לבית, לחתולים קנינו גם.... וגם טוב לחזור הביתה ולהתחיל את השיגרה שתכף תיקטע על ידי החגים. החופה והחגיגה שהייתה יום אחרי היו כייפיות והיה הרבה יותר מוצלח ממה ששנינו יכולנו לייחל. ידענו שיהיה כיף, וידענו שיהיה טעים, אבל לא שיערנו לנו עד כמה זה יהיה מושלם וטעים, ועד כמה האנשים שעשינו איתם את העסק הזה היו מקצועיים ועזרו לנו עם כל הלב. בערב החופה הייתי בסדר, לא נרשמה התרגשות יתרה, אלא רק כשהרב הגיע (באיחור כמובן), אבל גם זה לא ארך הרבה זמן, משום שברגע שנעמדתי תחת החופה, ההתרגשות נעלמה. עמדתי שם בחופה, ופתאום שמתי לב שאני מרגישה כאילו כל הפנים שלי נרגע ויורד מטה, לקרקעית הבטן, וכל מה שנותר עכשיו הוא חלל חם ונעים, שעומד להתמלא בהרבה מאוד טוב, כי ככה זה הולך להיות פשוט. ואז הרב התחיל לדבר על זה שהחופה מהולה בעצב, בגלל שהוריי לא יהיו שם (אני ביקשתי ממנו להתייחס אליהם, אבל חשבתי שהוא יאמר אולי משהו לגבי התפיסה של היהדות את הנשמות, שהן באות לחגוג עם אהוביהן תמיד...). גם בחופה, וגם אתמול כשראינו את הוידיאו שגיסי (כן, צריך להתאמן עכשיו על כל ה"תארים" החדשים האלה...) צילם, לא התחברתי לזה. אני יודעת שאולי זה נשמע מצחיק, שאני- מכל האנשים שם- לא התחברה לזה, אבל זה נכון, מפני שכל מה שאני הרגשתי היו שמחה, אושר וכיף- והם היו שלמים. החופה הזו קרתה כפי שהיא הייתה אמורה לקרות, אני בטוחה בזה. אם ההורים שלי היו שם- על אחת כמה וכמה, כמובן שהייתי שמחה, אבל מאחר וזה לא המצב- מה שהיה היה מושלם. הוא לא היה מושלם יותר או פחות מהאופציה של חופה עם הוריי, אלא היה מושלם אחרת, וזה גם טוב. בקיצור זהו. עכשיו יש לי טבעת שכל יום זזה אצבע כי אני עדיין לא החלטתי על איזה אצבע היא נראית הכי טוב. שלא יגידו שכשתמחתנים כל הבעיות נפתרות!
כשעלינו אתמול למטוס, קיבלנו עיתון, ואני יושבת ומעלעלת- ובדרך כלל אני לא קוראת עיתוני סופשבוע- והנה לפתע, אני רואה תמונה של מישהי מאוד מוכרת.... אוי! זו סקאלי! מה היא עושה בעיתון?! דיברת מאוד יפה, אני מניחה שלא עיוותו יותר מדי את מה שאמרת, והתמונה שלך ושל אימא שלך מאוד יפה. וכן. אני מתארת לעצמי שיש פה עכשיו הרבה מאוד בנות חדשות, שאותן אני מברכת, ומקווה שהמקום הזה יעזור לכן כמו שעזר ועדיין עוזר לי. נשיקות ושבת מנוחה, יעל ארנסט-- שצריכה לתקן את החתימה שלה.
 
שלום לך יעל

וברוכה השבה אלינו מרחוק...
שמחה כל כך בשבילך שהדברים התרחשו כפי שתיארת... בחרת נכון... אני ממש גאה בך
בטוחה שההורים "היו שם" איתך... גם אם במקום אחר...ובירכו ללא ספק... את מלאת חוויות נפלאות שילוו אותך כל חייך, תני להן מקום בתוכך, תני להם למלא אותך, כפי שעשית, ומלאי את חייך בשמחה. שוב, מזל טוב וטוב שאת איתנו...(הרבה טוב יש פה...
)
 
יו..איזה כיף שחזרת!!!

אני שמחה לשמוע שנהניתם. מאחלת לך הרבה אושר. אם בא לך מתישהו,תשימי תמונה של הכלה
יום נעים
 
אוי, כמה שאת עושה לי נחת |פולניה|

[מה לעשות, התאים כאן אייקון של פולניה....
] יקירתי, אני כל כך שמחה ... הדברים שלך פשוט ממלאים באושר ובהשראה [ברור לך שגם ההודעה הזו שלך תיכנס לפתיאון ההודעות המומלתות שבטאגליינס...]. כל כך חשוב לדעת, שיש בידינו חופש הבחירה, ושמותר לנו לבחור גם בחיים ובשמחה, ושזה לא פוגם במאום את אהבתנו וגעגועינו אל האהובים עלינו. Good to have u back, Mrs Earnst ... ושוב, מזל טוב!
 

אדומה2

New member
אני בסחרור! ../images/Emo13.gif

מרוב כל כך הרבה הודעות לא רואים שרשורים!!! אני בעד. לקח לי זמן למצוא את השרשור שהתחלתי לפני יומיים, או שמא זה היה יום? בכל מקרה, סקאלי- תודה על כל המילים החמות, לכבוד הוא לי ליטול חלק בפנתיאון הפורום. אם הוא כמו הפנתיאון ברומא.....
 
למעלה