אם אתה שואל אותי
הם לא רק מניו ג'רסי, הם גם ניסו לחקות במשהו את ספרינגסטין, שללא ספק היה גיבור שלהם. כנראה רק את הפוזה שלו, ושום דבר אחר, אבל זה בטח הספיק כדי למשוך תשומת לב. גם הסאונד מזכיר במשהו, ושוב, רק את כל מה שרע בספרינגסטין. ואגב, הוא מזכיר לי מעט מאוד מטאל. בון ג'ובי לא היו להקת הייר-מטאל. אלא סתם שעירים. אגב, גם בריאן אדמס עשה אותו הדבר. המשותף לשני האומנים, זה שיש להם שיר אחד סביר. איפשהו. בתוך קטלוג של עשרות אלבומים.