שלום לך
לצערי, קשה מאוד לעזור למישהי שנמצאת במצב של הכחשה.
אני לא יודעת מה מערכת היחסים בינכן ועד כמה אתן קרובות
[לא יודעת אם כותבת לנו אישה או גבר, אם אתה גבר, אנא עשה את ההתאמות
] ומתארת לעצמי שמאוד קשה לראות מישהי קרובה מסכנת את עצמה בצורה כזו, אבל האמת היא שכל עוד יש הכחשה כזו רצינית, כמעט ואין מה לעשות.
כשמישהי רוצה טיפול ורוצה עזרה, אז כמעט כל טיפול יכול לסייע, לא צריך את הטובים בתחום, מספיק כל מרכז לטיפול בהפרעות אכילה או כל טיפול אצל פסיכולוג ודיאטנית שמבינים בתחום. אל אלו מגיעים דרך פניה ראשונית לרופא המשפחה, או פניה ישירות למרכזים לטיפול בהפרעות אכילה ברחבי הארץ. [כתובות וטלפונים תוכלי למצוא ב
לוחות הפורום]
אבל כשמישהי מכחישה את הבעיה, ולא מעוניינת בעזרה, גם המטפל הכי מוצלח לא יוכל לסייע לה.
הפרעת אכילה היא מחלה קשה מאוד, ואחת המורכבויות שלה היא שהחולות בה אוהבות את החולי ומקדישות הרבה מאוד אנרגיות ללהסתיר ולהכחיש אותו ולשמר אותו.
אני יודעת שזה לא מסר אופטימי, אבל באמת שנקודת ההתחלה צריכה להיות שבירת מחסום ההכחשה.
מה אפשר לעשות בשביל זה?
אולי לחפש אדם קרוב שיוכל לדבר איתה על הדברים בצורה שהיא תבין,
אולי סוג של "התערבות" שבה אנשים קרובים מספרים לה איך הם רואים את המצב,
אולי להפנות אותה לכאן- הרבה פעמים כאן במקום שבו כולן מכירות את החולי אפשר לדבר אחרת,
לפעמים אפשר לשכנע מישהי להגיע לטיפול מסיבות אחרות, ושם בטיפול כבר קורים דברים.
מקווה שקצת עזרתי.
הרבה בהצלחה, ונשמח לנסות ולסייע עוד.
