בוחן פתע בספרות

[shellyland]

בוחן פתע בספרות

מי יודע להסביר לי, ילדים, מה זו "אינטרטקסטואליות בשירה"? ולמה אני שואלת? כי לפני מספר ימים פרסמתי כאן שיר שלי, אשר נכתב כתגובה לאחד משיריו של יהודה עמיחי. משיחות אישיות עם כמה מהחברים כאן, התברר לי שההקשר שלו לא כזה ברור ומובן מאליו כמו שחשבתי (כנראה שהוא היה מובן מאליו רק לי). אני מביאה כאן את המקור של עמיחי. אני פתחתי לו הודעה חדשה ולא שירשרתי, כי אני חושבת שעמיחי ראוי להודעה משלו ולא להיות נספח לפתיל אינסופי בנושאים אחרים. נעלים גבוהות עקבים (מתוך "המקום שלא הייתי בו") האדמה ענתה כמה פעמים, יבוא! כשבנעליך על עקב גבוה, עברת בכביש בנקישה. יבוא, אמרה: אך את לא יכולת לשמוע. ועכשיו, תקבעו מחדש מזשיר.

 

[עופר ב.ה]

המורה, המורה../images/Emo22.gif

בין-טקסטואליות - טקסט ביצירה אחת שמתייחס לטקסט ביצירה אחרת, וע"י כך שואב ממנו משמעויות, למשל ע"י הקבלה או ע"י ניגוד. קרוב מספיק? למעשה, האינטרטקסטואליות שחשבתי עליה היא בכלל של הקוסם מארץ עוץ. אני מניח שגם אליה התכוונת, נכון?

 

[shellyland]

מעניין

שאני לא התכוונתי בכלל ל"קוסם מארץ עוץ" אבל אתה כבר השני שאומר לי את זה. כנראה שזה יצא לי מאיזה מקום לא מודע. מה שמוכיח לכם שוב את מה שאני תמיד אומרת: לא משנה למה התכוון המשורר, משנה מה יצא לו!

 

[עופר ב.ה]

נו, שלוש נקישות בעקב

בור בשירה כמוני יבין את השיר כתגובה לאותו שיר של עמיחי?

. וברצינות - נדמה לי שזו אחת התמונות הידועות שנולדו במאה ה- 20. אני מניח שהרבה בעקבות הסרט הקלאסי (שהיה גם הסרט הצבעוני הראשון). אפרופו הקוסם ועוץ, moogg סיפר במפגש מוסיקה ישראלית ועברית, ישנה וחדשה: מדוע הקוסם דווקא מעוץ? ובכן, המקור של ל. פראנק באום התגבש במקור כסיפורים מאולתרים שסיפר לבנו/נכדו לפני השינה. השם Oz נבחר בעקבות כרך המילון O-Z. ככה סתם. בקשר לאמוטיקון - אני לא גונב, אלא להיפך. אני שואף להחזירו לבעליו החוקיים - כלל החברים במערכת הקהילות של

.

 

[shellyland]

עכשיו אתה מדבר כך

אבל נראה אם תהיה כזה גיבור גדול כשהוא יחזור, מוקדם מן הצפוי כפי הנראה. ראה הוזהרת! חוצמזה - אני לא מוכנה שתבלבלו אותי. אני רואה תמונה של גרי - אני חושבת שההודעה של גרי. אני רואה תמונה של שושן - אני חושבת שההודעה של שוש. נא לא ליצור אצלי תקוות שוא.

 

[מוגג]

מצחיקונת

את כיוונת לשיר של עמיחי עמיחי התכוון לקוסם הקורא התמים מכיר את דורותי ולא את שירו של עמיחי ולכן דילג באופן אינטרטקסטואלי היישר למקור כך נראה לי... וכבר סיפרתי לכם פעם על "ירושלים של זהב" אז לא אחזור לכך עכשיו... וכמו שאומר פתגם סיני עתיק: הדרך חכמה מההולכים בה. או על פי גרסת מילן קונדרה: הרומן חכם מכותבו. מיטב השיר כזבו חכם הוא מכותבו לכל קורא יש בו מה שיחפוץ ליבו ***

 

[shellyland]

חזור, חזור, אני שומעת קול ציפור...

מה סיפרת לנו על ירושלים של זהב? אני לא זוכרת. אולי בכל זאת תחזור?

 

[עופר ב.ה]

ובכל זאת

סליחה שאני ממשיך להיתפס לשולי. קראתי שוב (השיר של שלי עבר לעמוד הקודם, אז הנה קישור להודעה), ונזכרתי שגם דורותי פתחה את רגליה. זה, יחד עם המספר שלוש (בשירו של עמיחי היא נקשה בעברה בכביש, כלומר מספר לא ידוע של פעמים), יוצר לדעתי "מסלול עוקף-עמיחי" היישר אל מחוזותיו של הקוסם.

 

[shellyland]

דורותי פתחה את רגליה? אתה לא רציני!

למי, אם יורשה לי? בכלופן, "מסלול עוקף עמיחי" הוא לגיטימי, אבל אז - מה הקשר של עמיחי לשיר ולמה הוא בכלל תקוע שם? ז"א - אם לא הייתי מקדימה את הפרטים הביוגרפים שלי לשיר, לא היית תמה על זה שתקעתי אותו סתם? והיכרות עם השיר "נעלים גבוהות עקבים" (נא לא לבלבל עם הסרט "עקבים גבוהים" של אלמודובר, ביוגרף האונס והנקרופיליה) לא היתה פותרת לך את התעלומה?

 

[עופר ב.ה]

אבהיר את דברי

"מסלול עוקף עמיחי" אפשרי רק עבור מי ששירו של עמיחי אינו נמצא בתודעתו בעת קריאת השיר שלך. מובן שמרגע שהצגת אותו המסלול מתפרק ואת השיר צריך לפרש דרך עמיחי, או לחילופין, יש לפרשו גם דרך "נעליים גבוהות עקבים" וגם דרך "הקוסם מארץ עוץ". ואכן, דורותי פיסקה רגליה קלות. עשיתם לי חשק לראות שוב את הסרט, ואז אוכל לפרט. התמונה צרובה בזכרוני, בכולופן, ולא נראה לי שזה עוד מקרה של תודעה כוזבת.

 

[shellyland]

או מקרה של

חשיבה מייחלת (wishfull thinking)?

 

[עופר ב.ה]

../images/Emo6.gifאהבתי!

 

[שושן פרא]

שאלותיו של פועל תוך כדי קריאה ../images/Emo41.gif

שלוש פעמים נקשו עקבי מגפי העור שלך ואני לא עניתי דבר. נכנסת. רגלי נפתחו מעצמן ואילו האדמה, באופן מפתיע, החרישה. את מה שקרה שם אחר-כך לא תמצא בשום כריכה. כשהייתי קטנה קראתי שירים ואמא ספרה לי על אהבה: הנסיכה תמיד חיכתה בשקט; לנסיך לא היה שוט להכות בו את סוסו הלבן; הלילות היו יפים וחמים. כשגדלתי הלכתי ללמוד ספרות באוניברסיטה (אמא אמרה לי שעמיחי הוא הטוב מכולם). חיכיתי בשקט שמישהו יגיד לי "יבוא". שלוש פעמים חיכיתי. בסוף לא. מה אני רואה? רוך לעומת קשיחות, התגלות לעומת התכסות. ואת מי אני רואה? אני ואתה, נסיכה ונסיך. הנסיכה חיכתה, לנסיך לא היה שוט. לפעמים, שוט הוא רק שוט. ומי מביטות מהצד? אמא והאדמה. האחת אומרת, השניה מחרישה. ומי פותח רגליים? שחקני כדורגל מושחתים, שמכרו את המשחק. לא מה שאתם חושבים, פושטקים שכמותכם. ולמה דווקא שלוש? אזכור אוטוביוגרפי? רמז לאגדה עתיקה, או שיר שאנחנו אמורים להכיר? אהה! ספרתי שלושה חיכיונות בשיר! אחד של הנסיכה, שניים של הכותבת.

 

[shellyland]

../images/Emo9.gif ../images/Emo25.gif

מצטערת על ריבוי האייקונים, פשוט קשה לי למצוא מילים מתאימות.

 

[shellyland]

ולמה גם אתה

גונב את האייקון של גרי רשף כשהוא לא נמצא? לא ראית את הערתי לשוש בתחתית העמוד? תתביש!