בודהיזם על קצה המזלג ג'
צ צ'אקקה (פאלי, צ'אקרה סנסקריט) – גלגל צ'יטטה (פאלי, סנסקריט) – מיינד, תודעה, הכרה ק קארמה (סנסקריט, קאממה פאלי) – הפירוש המילולי הוא פעולה, ובהרחבה חוק הסיבות התנאים והתוצאות. תיאורית הקארמה היא מן התיאוריות הפחות מובנות של הבודהיזם. ההסבר הטוב ביותר שמצאתי לחוק הקארמה הוא זה: כל פעולה של ישות בעלת יכולת בחירה והתכוונות במחשבה דיבור או בגוף יוצרת פוטנציאל בתודעה בדומה לזרע הנטמן באדמה. כשהתנאים המתאימים יחברו יחדיו פוטנציאל זה יגדל, בדומה לזרע שנובט כאשר החום/קור המתאים, הלחות/יובש במידה הרצויה, וכמות המים הרצויה חוברים יחדיו. ופוטנציאל זה יישא תוצאות באם התנאים המתאימים עדיין פועלים יחדיו בדומה לצמח שהתנאים המתאימים עדיין פועלים יחדיו כדי שיגדל, יפרח ויישא פרי. ובדומה לצמח שבכל אחד משלבי גדילתו התנאים המתאימים יכולים להשתנות, או שאחד או יותר מהם ייעלמו והצמח לא יוכל להגיע לבגרות והבשלה של פירותיו, כך גם עם הפוטנציאל שיצרנו. חשוב לציין חמישה דברים: אחד, הוא שקארמה אינה גורל, כלומר היא אינה סוג של דטרמיניזם או פאטאליזם. קארמה היא תהליך בלתי פוסק שמתרחש כמארג מורכב ביותר של סיבות תנאים ותוצאות שכל אחד מהם וכולם ביחד הם סיבות תנאים ותוצאות של סיבות תנאים ותוצאות שקדמו להם או שנוצרו אחריהם. שניים, אין קארמה שנפרדת מהימצאותן של התופעות, או במילים אחרות אין את מי "שמנהל" את הקארמה מחוצה לה או מחוץ לתופעות עצמן. אם למשל היקום כולו על כל תופעותיו יעלם, גם קארמה לא תהיה. שלוש, הקארמה פועלת גם בטווחי-זמן ארוכים ולכן חלק מהפוטנציאלים מגשימים את עצמם בעתיד רחוק מאוד ולפעמים הם אינם מגשימים את עצמם כלל (כפי שכתבתי קודם). דבר רביעי, ואולי החשוב ביותר, הוא שהקארמה היא לימוד אתי-מוסרי. אדם חייב לדעת שלמעשיו יש תוצאות, ושהוא לבדו נושא באחריות למעשיו ולתוצאותיהן. כוונות, החלטות ופעולות שאדם עושה חייבות להיות מתוך שיקול דעת ובהירות. דבר חמישי ואחרון הוא הנושא של לידה מחדש שאותו אני מזכיר כאן, אבל דיון לא אפתח עליו. הטענה הבודהיסטית הקלאסית היא שכל תודעה נולדת, חיה, מתה ונולדת שוב מזמן ללא התחלה עד זמן ללא סוף (מלבד יוצא מן הכלל אחד והוא אם הישות באופן רצוני ומודע החליטה לשים קץ לתהליכים אלה או במילים אחרות החליטה להגיע לנירוואנה ואכן הגיעה לנירוואנה) ובמגוון עצום של צורות חיים שונות. לידה מחדש נקבעת ע''י המכלול הרב מאוד והמורכב מאוד של פוטנציאלים שהתגשמו מחיים קודמים. ש שלושת סימני הקיום: 1. דוקהא (סנסקריט דוחקה) – סבל, אי-נוחות, חוסר שביעות רצון. מילה זו מכסה את כל טווחי ההרגשות, הרגשות, התחושות, המחשבות, אי-הנעימויות הגופניות מהמעודנים ביותר ועד לגסים ביותר. 2. אניצ'צ'א – זמניות 3. אנאטטא – העדר אני/עצמי. הבודהא אמר שאי אפשר לראות בתופעות, חיצוניות ו/או פנימיות משהו שהוא אני, עצמי ושלי המסורות המהאיאניות מוסיפות סימן רביעי והוא הנירוואנה ת תראוודה (פאלי) – אסכולת הזקנים, הזרם העתיק ביותר בבודהיזם שנשתמר עד ימינו אלה. זוהי האסכולה הדומיננטית בארצות דרום-מזרח אסיה. המהאיאנה (על כל זרמיה השונים) דומיננטית בארצות צפון-מזרח אסיה חברים יקרים, תודה רבה על תשומת הלב. הערות, הארות, תיקונים, שיפוצים, תוספות (ואולי גם הפחתות
יתקבלו/תתקבלנה בברכה) שנטידווה
צ צ'אקקה (פאלי, צ'אקרה סנסקריט) – גלגל צ'יטטה (פאלי, סנסקריט) – מיינד, תודעה, הכרה ק קארמה (סנסקריט, קאממה פאלי) – הפירוש המילולי הוא פעולה, ובהרחבה חוק הסיבות התנאים והתוצאות. תיאורית הקארמה היא מן התיאוריות הפחות מובנות של הבודהיזם. ההסבר הטוב ביותר שמצאתי לחוק הקארמה הוא זה: כל פעולה של ישות בעלת יכולת בחירה והתכוונות במחשבה דיבור או בגוף יוצרת פוטנציאל בתודעה בדומה לזרע הנטמן באדמה. כשהתנאים המתאימים יחברו יחדיו פוטנציאל זה יגדל, בדומה לזרע שנובט כאשר החום/קור המתאים, הלחות/יובש במידה הרצויה, וכמות המים הרצויה חוברים יחדיו. ופוטנציאל זה יישא תוצאות באם התנאים המתאימים עדיין פועלים יחדיו בדומה לצמח שהתנאים המתאימים עדיין פועלים יחדיו כדי שיגדל, יפרח ויישא פרי. ובדומה לצמח שבכל אחד משלבי גדילתו התנאים המתאימים יכולים להשתנות, או שאחד או יותר מהם ייעלמו והצמח לא יוכל להגיע לבגרות והבשלה של פירותיו, כך גם עם הפוטנציאל שיצרנו. חשוב לציין חמישה דברים: אחד, הוא שקארמה אינה גורל, כלומר היא אינה סוג של דטרמיניזם או פאטאליזם. קארמה היא תהליך בלתי פוסק שמתרחש כמארג מורכב ביותר של סיבות תנאים ותוצאות שכל אחד מהם וכולם ביחד הם סיבות תנאים ותוצאות של סיבות תנאים ותוצאות שקדמו להם או שנוצרו אחריהם. שניים, אין קארמה שנפרדת מהימצאותן של התופעות, או במילים אחרות אין את מי "שמנהל" את הקארמה מחוצה לה או מחוץ לתופעות עצמן. אם למשל היקום כולו על כל תופעותיו יעלם, גם קארמה לא תהיה. שלוש, הקארמה פועלת גם בטווחי-זמן ארוכים ולכן חלק מהפוטנציאלים מגשימים את עצמם בעתיד רחוק מאוד ולפעמים הם אינם מגשימים את עצמם כלל (כפי שכתבתי קודם). דבר רביעי, ואולי החשוב ביותר, הוא שהקארמה היא לימוד אתי-מוסרי. אדם חייב לדעת שלמעשיו יש תוצאות, ושהוא לבדו נושא באחריות למעשיו ולתוצאותיהן. כוונות, החלטות ופעולות שאדם עושה חייבות להיות מתוך שיקול דעת ובהירות. דבר חמישי ואחרון הוא הנושא של לידה מחדש שאותו אני מזכיר כאן, אבל דיון לא אפתח עליו. הטענה הבודהיסטית הקלאסית היא שכל תודעה נולדת, חיה, מתה ונולדת שוב מזמן ללא התחלה עד זמן ללא סוף (מלבד יוצא מן הכלל אחד והוא אם הישות באופן רצוני ומודע החליטה לשים קץ לתהליכים אלה או במילים אחרות החליטה להגיע לנירוואנה ואכן הגיעה לנירוואנה) ובמגוון עצום של צורות חיים שונות. לידה מחדש נקבעת ע''י המכלול הרב מאוד והמורכב מאוד של פוטנציאלים שהתגשמו מחיים קודמים. ש שלושת סימני הקיום: 1. דוקהא (סנסקריט דוחקה) – סבל, אי-נוחות, חוסר שביעות רצון. מילה זו מכסה את כל טווחי ההרגשות, הרגשות, התחושות, המחשבות, אי-הנעימויות הגופניות מהמעודנים ביותר ועד לגסים ביותר. 2. אניצ'צ'א – זמניות 3. אנאטטא – העדר אני/עצמי. הבודהא אמר שאי אפשר לראות בתופעות, חיצוניות ו/או פנימיות משהו שהוא אני, עצמי ושלי המסורות המהאיאניות מוסיפות סימן רביעי והוא הנירוואנה ת תראוודה (פאלי) – אסכולת הזקנים, הזרם העתיק ביותר בבודהיזם שנשתמר עד ימינו אלה. זוהי האסכולה הדומיננטית בארצות דרום-מזרח אסיה. המהאיאנה (על כל זרמיה השונים) דומיננטית בארצות צפון-מזרח אסיה חברים יקרים, תודה רבה על תשומת הלב. הערות, הארות, תיקונים, שיפוצים, תוספות (ואולי גם הפחתות